דו קיום לשבת

עודד א

New member
דו קיום לשבת

לנוכח הדיון שהיה כאן לאחרונה, רציתי להביא דוגמא קטנה שתראה שאפשר גם אחרת. מידי כמה שבועות אני ובן זוגי מוזמנים לארוחת שישי אצל חברתי הקרובה ובת זוגתה. מעבר לבישול (המצויין), אני תמיד נהנה מאווירת המשפחתיות החמה. היות וההורים של ארבעתנו לא מקבלים לגמרי את דרך החיים שבחרנו, זוהי דרכנו ליצור משפחה אלטרנטיבית לערבי שבת. שיהיה לכולכם סוף שבוע נעים ושבת שלום.
 

יעל נור

New member
קצת על משפחות אלטרנטיביות.

תמיד הייתה לי נטייה ליצור לעצמי משפחה. הנטייה התגברה עם היציאה מהארון. החוקית שלי (כמו שהיא קראה לעצמה כאן) היא דתייה, דבר שמרחיק אותנו אפילו יותר מהמשפחות שלנו. המשפחה שלי אוהבת בדרכה, כך גם המשפחה שלה, אבל ערבי שבת ביחד אנחנו יכולות לבלות ממש רק בלעדיהם. אז אנחנו יוצרות לנו מעין "משפחה אלטרנטיבית" שמספקת לנו את הצורך הזה של ליל שבת ובכלל. אני לא חושבת שזה בהכרח דבר רע, ואני לא בטוחה שאם הייתי סטרייטית זה לא היה קורה גם. לי יש צורך בניתוק מהמשפחה שלי, ביצירת חיים עצמאיים. זה לא עומד בסתירה לכך שאני אוהבת אותם ורוצה להרגיש שהמשפחה שלי היא עדיין המשפחה שלי, אבל זה הופך אותי לפחות פגיעה וזה יוצר לי חיים שאינם תלויים בהם. איכשהו זה נראה לי חשוב. ובארוחות ליל השבת שלנו יש אוכל בשפע, חיוכים וצחוקים, תפילות וקידוש, עקיצות הדדיות ומישהו שתמיד היין עלה לו לראש וזה נהדר. וזה אחר. וזה כולו שלנו. והפעם (במשפחה כמו במשפחה) הטלתי על חבר משפחה אחר לשטוף את הכלים כי אנחנו בישלנו והכנו וזה נראה לי ראוי, ובעיקר נורא לא התחשק לנו לעשות את זה בעצמנו.... החוקית טוענת שעכשיו הם יחשבו פעמיים אם לבוא לאכול אצלנו. אני חושבת שלא, משפחה לא מחליפים.... וצומקל למי שצם וגמר חתימה טובה.
 
למעלה