דו קיום בטייבה

[רמת השרון]

תגובה קצת מוזרה

כל סכסוך שנהרגים בו אנשים הוא לא עניין של מה בכך. ההתיחסות שלי ושל אישמרכז היתה למהות ולעומק הסכסוך שם לעומת הסכסוך באיזור שלנו שהוא עמוק הרבה יותר. לדוגמא, שם מדובר על שתי אוכלוסיות עם דתות מאד דומות, בעלות תרבות דומה, דוברי אותה שפה וכושר השתכרות דומה. אצלנו מדובר על שתי אוכלוסיות בעלות דת אחרת, דוברי שפה שונה, ממוצא אתני שונה, תרבות אחרת וכושר השתכרות אחר. למעשה, אין שום דבר דומה ביננו לבין הפלסטינים. ולא צריך לשכוח את הגורם החשוב - הפלסטינים רואים עצמם בני לאום שונה

 

[עדכאן]

היא הנותנת

אתה לפחות לא התייחסת לסכסוך כאל משחק של ילדי גנון... סכסוך שנמשך 300 שנה הוא מהותי ועמוק. העובדה שאתה רואה את התגובה שלי כמוזרה, מצביע על חוסר רצון להתייחס אל מה שאתה לא. ובמילים אחרות, להתייחס בקלות ראש לסבלם של אחרים. גם הסכסוך בין שיעים לסונים הוא לא עניין של מה בכך. עם כל השנאה שמביע האסלם הקיצוני כלפי המערב, וכל מי שלא מוסלמי, רוב קורבנות האסלם הקיצוני הם ...מוסלמים ! ללמדנו ששם הדת לא מצביע בהכרח על עומק האיבה.. דווקא לאום שונה (ואגב, ככול שידוע לי לא רק הפלסטינאים רואים עצמם כבני לאום שונה...) יכולים להגיע להסכמה ביתר קלות. בני אותו לאום שנחלקים בדעות או בדת, לעתים רחוקות מוכנים להתפשר. בעוד שפשרה בין לאומים שונים היא עניין שרבים כמוהו בהסטוריה, ולמעשה זה הקו המוביל היום בעולם כולו. כשחלק גדול מאוד מהסכסוכים הקשים באמת הם בתוך מדינות ולא בין מדינות. אני מקווה שכשאתה כותב 'כושר השתכרות' אתה מתאר מצב קיים ולא איזה פגם לאומי...

 

[יובלאישמרכז]

בהיסטוריה, סיכסוכים/מלחמות נפוצות יותר

בין עמים/מדינות/תרבויות. אולי אני הקצנתי קצת, לא מזילזול אלא רק כדי להוכיח נקודה, שהסיכסוך בצפון אירלנד, עצוב וחמור ככל שיהיה אינו בר השוואה לסיכסוך הישראלי-ערבי-פלשתיני, ההצלחה שם אינה מהוווה הצלחה או קנה מידה לסיכוי להצלחה כאן. כאן הסיכסוך הוא מהותי, הוא חוצה דת ולאום, הנרטיב הציוני והנרטיב הפלשתיני עומדים בסתירה מוחלטת אחד מהשני.

 

[יובלאישמרכז]

הוא לא עיניין של מה בכך, הוא, יחסית

לסיכסוך הישראלי ערבי-פלשתיני באמת לא רציני. אני לא מזלזל בסל של צפון אירלנד, אני לא אומר שלא קרה שם כלום, קרה שם המון אבל יחסית, ברמת המהות והמורכבות, זה לא אותו הדבר, המשתנים כאן הם הרבה יותר כבדי משקל. כאן אי אפשר להגיע להסדר, זה לא עיניין של צרכים, זה עיניין של רצונות, אינטרסים, עקרונות, של לאומיות שסותרת אחת את השניה, זו העובדה שבתוך המזרח התיכון יש מדינה יהודית. מה זה "צרכים אמיתיים"? מי אני שאקבע לפלשתינים מהם הצרכים האמיתיים שלהם? כל מה שאני יכול זה להקשיב להם ואני מקשיב ומה שהם אומרים לא מקובל עלי.

 

[עדכאן]

שום 'דבר' הוא לא 'אותו הדבר'

וכל השוואה בין סכסוכים במקומות שונים בגלובוס מעלה אין ספור הבדלים. ובכל זאת, ברמת העיקרון אפשר לראות שיש דמיון בכל מה שנוגע לסכסוכים לאומיים, אתניים, דתיים מה שלא יהיה. ומה שדומה יותר מכל הוא השפה המתלהמת, הדם הנשפך ו... העובדה שברבים מהמקרים למרות כל אלה מגיעים להסכמים, יש לא מעט סכסוכים שנמצא להם פיתרון. גם הסכסוך הישראלי פלסטינאי, יש לו פיתרון. ומה שעצוב הוא, שברור שהפיתרון ידוע לשני הצדדים, אלא ששני הצדדים שבויים בהגדרות שעבר עליהן הכלח, שבויים בידי הקיצוניים. כשאני מדבר על הצרכים האמיתיים של הפלסטינאים, אני מדבר ברמה של אנטרסים אנושיים אוניברסליים. כמובן שעל פי השקפת עולמי, אנטרסים אלה פוגשים את הצרכים הלאומיים של הפלסטינאיים והישראלים כאחד במקום שמאפשר פיתרון ישים. זה שהדיבור הפוליטי סותר את הדברים, אין לי ויכוח אתך. לצערי, כשאני שומע תגובות מהמערב על הדיבור הישראלי, אני שומע ששם סבורים שישראל לא מעוניינת בפיתרון של שלום. כך שאני מציע שנקשיב לטונים ההכרזתיים בשני הצדדים, ובמקביל ננסה לנטרל את הדיבורים המתלהמים 'לצרכי פנים', בשני הצדדים ולהתמקד בצרכים האנושיים אוניברסליים, כי אלה יובילו אותנו לפיתרון של שלום.

 

[InDaHouse]

דמגוג אנטישמי - ומי הציל אותו שוטרים? לא!

ערבים הצילו אותו. אה... שכחתי זה לא יכול להיות, הם חיות אדם! ההיא שאנחנו לומדים ביחד למבחן מטייבה - ברגע שאני אסובב את הגב, היא תשכח שהיא בהריון ותדקור אותי! כנ"ל העו"ד מלוד שאיתי במגמה ירוקה. היא רק מחכה להזדמנות לחסל אותי!

 

[כהניסט]

זה הדו קיום שאת שואפת אליו

שהמון ערבי יתקוף יהודי ואחד או שניים מהם ינסו לעזור לאותו יהודי. ממש דו-קיום.

 

[רמת השרון]

כלב נשך אדם, אדם נשך כלב

כשאנחנו במצב שבו מציינים לטובה את העובדה ששוטרים ערבים נחלצו להציל יהודי מלינץ' שרצו לעשות בו פורעים - זה הסימן לכך שאנחנו בבעיה.

 

[InDaHouse]

אני לא חושב שהם היו שוטרים

 

[אלי ו.]

במקרה יש לי חברים מטייבה

שמספרים לי על עיר מוכת פשע, עיר בה גם ערבים נמצאים בסכנת מוות. המקרה הזה הוא כנראה באמת נסיון רצח גזעני אבל צריך לזכור שבטייבה נסיונות רצח ורצח בפועל הינם חיזיון נפוץ מסיבות שונות ומשונות.