דו"ח פעילות

Free Smile

New member
אלא אם זה הסיבה לדכאון

אי פעם באת להומלס ואמרת לו - תעשה אמבטיה חמה ותאכל משהו זה יעודד אותך?
גנוב
 
לונכון


איטס נוט דה סיים!
סקס תמיד אפשר להשיג.. זאת בכלל לא בעיה.
אבל בשביל הומלס להשיג אמבטיה חמה זה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי

סואו!!!

אותי רק שופינג מנחם... אפילו ללכת לאלברט היין ולקנות מלא ג'אנק מנחם אותי, או דומינוס!
 

Free Smile

New member
תכל'ס אתה צודק

פעם חזרתי הביתה בקייפ טאון בלילה וראיתי הומלס עושה סקס עם מישהי (הומלסית?)
אני זוכר שחשבתי - איך איך
מה לו יש שלי אין??
 
דו"ח מצב - 22.5.2005 - מה עשיתי ?!?

22 למאי, 2005, אחרי 3.5 שנים של תואר ראשון בחקולטה לפקלאות ויותר מדי התנדבויות בארגונים אלו או אחרים, הרגשתי שרוף לגמרי.

אז רציתי להתנתק מהכל ולברוח הכי רחוק, הכי מהר.

ככה אני מוצא את עצמי, 22 למאי, 2005 - יוצא אחרי 30 שעות של טיסות וקונקשיינים אל שדה התעופה של קרייסטצ'רצ' בניו זילנד, חושב לעצמי "אוקי, סוף סוף עשיתי את זה".

וכמה שעות לאחר מכן, אני בחדר של הוסטל שבקושי מצאתי (כי מי מזמין מראש כשרוצים לברוח כמה שיותר רחוק, כמה שיותר מהר), שוכב על מיטה, מוקף באנגלים שיכורים ונוחרים וחושב לעצמי "מה עשיתי...? אני בן 27, אחרי תואר, צריך להתחיל להיות רציני ולמצוא עבודה".

מהר מאוד התחלתי לבכות כי הבנתי שאני באמת לבד ואין אף אחד לדבר איתו מהסיבה הפשוטה שהאנגלים נוחרים ואין באמת אף אחד כאן מכיוון שזו בכלל תקופת החורף בחצי הכדור הדרומי (כי מי בודק פרטים על היעד כשרוצים לברוח כמה שיותר רחוק, כמה שיותר מהר) ואני ? אני בכלל לא עושה סקי או סנובורד.

בסוף הלכתי לישון מרוב עייפות פיזית ומנטלית.

התעוררתי למציאות זהה, הלכתי למטבח המשותף והכנתי משהו קטן לאכול, הייתי מדוכא מהכל ומחשבה אחת בלבד ליוותה אותי "עשיתי טעות גדולה, עשיתי טעות גדולה ועכשיו אני אשלם עליה. עכשיו אני הולך לחזור לישראל עם הזנב בין הרגליים, אחרי שאמרתי לכולם שיאללה ביי, נתראה מתישהוא בעתיד הרחוק".

באותו רגע קיוויתי שתכנס למטבח איזו ישראלית יפייפיה ותיקח אותי איתה לכל מקום, רק לא להישאר כאן.

במקומה אף אחד לא נכנס, האנגלים השיכורים נשארו לישון וההוסטל היה שקט.

יצאתי החוצה לאותו יום חמישי מוזר... הלכתי ברחובות עיר אותה לא הכרתי, היא נראתה קצת נחמדה, אך לא יותר מדי. אחרי שעברתי על המראות בפעם השנייה, הם כבר נראו לי מנוכרים יותר.

העברתי חמישה ימים של מוזרות מסביבי, אולם בסוף יצאתי מהמצב רק בגלל איזו מודעה על wwoofing והחלטתי ללכת על זה, זה די הציל אותי, העשייה והמלאכה, דברים שהכרתי ואהבתי.

אולם עד אותה נקודה בה "ניצלתי" הרגשתי כאילו עברתי תקופת חיים של גיהנום עלי אדמות.

אח יקר, אתה תמיד מוזמן לבוא, כוס קפה, עוגת תפוחים וחיבוק ראשון - עליי.

שלך,
עמית
 
לומר את האמת...

יש לי כבר כמה פרקים כתובים של הספר שהתחלתי לכתוב אז, מעין שילוב של יומן מסע ומדריך לטרקיסט המתחיל והמתקדם.

אולי יום אחד באמת אוציא, רוצה לעזור לי ?

(תראי לאיפה את מכניסה את עצמך)
 

אילת72

New member
אתה היית איתי

בהכשרה לשליחות במקרה??? או שאת כולם מכשירים אותו דבר? - אתה רואה משאב (בעיקר אנושי) בקהילה - לך על זה ואל תשחרר...


מיד אחרי שאני אסיים לכתוב כמה פרקים של הספר שלי...

(פה ושם אני עדיין עוסקת גם בעריכה...
 
שום הכשרה ושום בטיח

רק "common sense" וקצת נחמדות לעולם


אני רואה שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ביחד - Excellent !
 


מצלם!!! והרבהה!! חחח
ואני גם עובד במרץ על האתר שלי!!!!
וגם עשיתי פייג' בפייס והכל.. לקח לי ימים להעלות את התמונות..

ובכלל היה אתמול יום מדהיםםם עם שמייםם שמיימיים! חח צילמתי 97 תמונות!!!
העליתי רק את המובחרות כמובן ואת כל השאר אני שומר לעצמי

הנה אלבום נובמבר:
https://picasaweb.google.com/114473351095909403325

אהה ואני גם מתכונן.. אני טס לנורבגיה ביום שישי!!
 

חנהר

New member
נילס אני מקנאה בך

גם אני רוצה לטוס לנורווגיה, האמת לחופשת סקי, נראה לי מגנייייייב ביותררררררררר.
את האלבום אראה מחר.
נ.ב,
מתי תבוא למםגש?
 

Free Smile

New member
צרת חיים גם לי נחמה

אחויה
חויה בלאט
אני לא מכיר אותך אך בפרופורציה מגוונת אני אוהב אותך
כי אתה היית מעודד אותי כשאני הרגשתי כמוך
או יותר נכון יורד עליי שאני מותיר לעצמי להתדכא
WELL
בימים האחרונים אני גם בשברון לב (וביצים, אני בא מהאסכולה הרומנטיקנית המקוללת המאמינה בסינכרון השניים)
כך שאיני בטוח אם צר לי או לא שאתה גם קצת כאוב משהו בחיים, לשתף את הסירה בעוד חבר. מצד שני, מאמין שבקרוב הסירה תחליף כיוון כך שיש להתנחם בעתיד. זה כמו לקחת הלוואה ממימד הזמן ולנסות להביא לידי כך שהיה אכן מוצדק לקחת אותה.

hope i made some sense
 

Row123

New member
הי אתנו חזרתי מהמתים ללא אינטאנט

ועכשיו אני מהמתים שמתחילים להיות חולים בסתיו ההולנדי ולא מסיימים.
רציתי לנסות לעודד אותך אבל זה נשמע הרבה יותר מדכא ... נו שוין
תנסה לחשוב באמת איך זה להיות שוב בישראל- לא הזכרונות המתוקים והורודים... הקיבוץ כשבא לך לברוח ממנו ואתה מחפש ארץ חדשה וטרייה שבה אתה יכול להתחיל מחדש והאפשרויות הבלתי נגמרות שרק צריך לאגור אנרגיה ולחפש...

נו טוב גם אני במאבק פנימי בין הרצון לחוות את הדברים שעושים לי טוב פה לבין העצלות ההולנדית לעבוד חוסר המקצועיות, הסבלנות הבלתי נגמרת שצריך למצוא פה עד שמה שאתה רוצה קורה.... והקוררררר הקור הלח הזה שעושה אותי חולה כל כך גם אם אני כל כך לא רוצה!!!

מצד שני... זה הסתיו עם הענן וזה הרוח.... זה כנראה כמו בטבע תקופה של דאון --- אין מה לעשות המחזוריות הזו שלא כמו בישראל שכל הזמן בטורים של קיץ קיימת פה גם אצל האנשים... עם הסתיו העלים נופלים וגם אנחנו קצת... אבל אל חשש... זה לא נשאר לתמיד זה ישתנה בדיוק כמו העונות

טוב חלאס עם הפילוסופיה... זה לא פופולארי בעולם המערבי...

תחזיק מעמד מותק...
 
למעלה