דו"ח מיוחד

[Nihau]

דו"ח מיוחד

דו"ח מיוחד Dis/as.ter753/B.g מאת: Debr-i-fer סיווג הדו"ח: Indigo תקציר: דו"ח זה מתאר חוויות ושלבי ההסתננות של קלון: דרא, סיווג ירוק, מסקטור רן (Dra-g-ran) וקלון נ סיווג אינדיגו, מסקטור האו (Nihau) למתחם מתחזה שהוקם ע"י הבוגדים הקומוניסטים (על מנת לחקות את קומפלקס אלפא שהוקם ע"י המחשב בחוכמתו העילאית) – ואיך הקלונים האמיצים של המחשב הצליחו לגלות מה מטרת המתחם המתחזה. פירוט הדו"ח כפי שהוקלט בעת ה-Debrifing: נפגשנו בסקטור RHN, עברנו תדרוך ע"י עוזרי המחשב, ונתבקשנו לבחור Trans-bot שישמש אותנו במשימתנו. N-i-hau בחרה את ה-transbot האדום, בשביל לא לבלוט או לעורר חשד בדרך, בגלל סיווגנו הגבוה. לאחר שבחרנו את ה-Transbot, התבקשנו לבצע Service Service, ולהעביר זוג קלונים אדומים (שהיו אחראים על ה-Trans-bot) לסקטור הבית שלהם GSH (גן שמואל). הנסיעה הייתה חסרת אירועים (כפי שהמחשב בתבונתו האי-סופית חזה), והורדנו את הקלונים בסקטור שלהם. משם נעזרנו ב- מערכת פורטבלית להתמצאות (מפה) בשביל לאתר את הקומפלקס של הבוגדים. קומפלקס אלפא המתחזה ניסה להתחזות לקיבוץ (סוג של ארגון קומוניסטי מחתרתי בוגדני) אבל אפילו החלפת השלטים והשמות במערכת הפורטבלית להתמצאות לא שיטו בנו,. השם "בית אלפא" was a dead give away! הקומפלקס הבוגדני ממוקם במישור שמנסה להתחזות לעמק ע"י ישיבה לצד הר מזוייף מלאכותי, אבל גדול. מצאנו חנייה ל-Transbot ליד חדר האוכל, שם פגשנו את אחד מהקלונים שהסתננו לקומפלקס המתחזה עוד קודם בשביל להקל על ההסתננות שלנו. בלופ – אדום – מסקטור INT (BlueP-r-int), פגש אותנו וסידר לנו ארוחת צהריים. הקלון השני – סאב – אדום – מסקטור אנר (Sab-r-enr) הצטרף ואכל איתנו. לאחר הארוחה, העברנו את ה-Transbot לאיזור מחשיד פחות, וחנינו בחנייה בסיווג אדום ליד המרפאה. התמקמנו בחדרו של בלופרינט (עוד הוכחה לעבודה המרושלת של הבוגדים הקומוניסטיים! איך לקלון אדום יש חדר משל עצמו?!?!?) ושיחקנו משחק תפקידים במשך כמה שעות, בשביל לשמוח ולזכור כי אנו משרתים את המחשב האמיתי! לאחר משחק התפקידים, המקומיים הראו לנו מספר סרטים (אני עדיין חושב שהתוכניות של Teela-o-mally יותר טובות). לאחר מכן הלכנו והשתלטנו על הדירה של sabre runner (למרות התעקשותם הנחושה של המקומיים על המונח המוזר "hospitality" – מה הקשר לבית חולים, שאל דרגורן – אבל לא קיבלנו תשובה). בבוקר הוערנו באלימות שמיעתית ע"י מכשיר שעשה קולות של "קו-קו- ריקו!" מכוון שלא היה אף קלון בשם "ריקו" בסביבה (ורצינו לשמור על המסווה שלנו) השתקנו את המכונה הבוגדנית וחזרנו לישון עד לצהריים. עם הגעת שעת הצהריים, הגיע רעב עד נפש וקמנו, גילינו לשמחתנו שארוחת הצהריים פנוייה עבורנו ו-blueprint זמין לאירוח ("אני עדיין חושב שזה חשוד מאד" – דרגורן). לאחר הארוחה צפינו במספר סרטים המסבירים על המקום (מסתבר שבלילות ירח מלא, הקלונים המוטנטים הלא רשומים משתוללים בהר, ופלוגות של Trouble shooters, שמשום מה דיברו במבטא אירי צריכים להרוג אותם – מוזר פעמיים! דרגורן) לאחר מכן החלטנו להתמקם לא רחוק מהמתחם הבוגדני (בשביל שלא נעבור שטיפת מוח) המחשב דאג לנו לבקתה מעץ, חמימה ומרווחת, עם ג'אקוזי פרטי ובריכת שחייה מחוממת – כראוי לקלונים בסיווג שלנו. המשך יבוא

 

[Sabre Runner]

You got my designation wrong.

It's Sabre-U-Ner.

 

[DIDGIN]

She also got hers wrong

She's actually Nihau-v-ler

 

[Sabre Runner]

Cool! We're next to each other!

 

[The Evil Rabbit]

בית אלפא! ענק!

 

[Sabre Runner]

Dude! You makin' fun o' me home?

 

[BluePrint]

calm down, man

.he just says it's wunderful plaece ta liv

 

[דרגורן]

מיומנו של אצן צללים

בוקר יום שלישי – לאחר הפגישה עם הג'ונסון, התמקמנו בסביבה, וסיכמנו שהיעד הבא הוא איסוף מודיעין על הסביבה. מכוון שהיה לנו זמן רב עד לביצוע המשימה, והג'ונסון היה נדיב מספיק בשביל לספק לנו מגורים עם אוכל "אמיתי", לא מיהרנו לקום בבוקר. האזנה מהירה לחדשות דרך הרדיו התת עורי שלי חשפה שאנו קרובים למדי לקצה העיר – המשדר כל הזמן התביית על רשת מקומית של שאמאנים בשם "ירדן". החלטנו לצבור קצת מידע בתצפית ממקום גבוה, אני וניהאו נכנסנו לרכב הקטן ועלינו לרכס הגלבוע לאתר מספר נקודות תצפית על כל העמק ולאחר סימונן המדוייק במפה ושידורן לשאר בחרנו לתחקר את המקומיים במקום שנקרא "גן השלושה". ניהאו איתרה בקסמיה כי "מוזה על המים" הוא המקום להשיג מידע – אז בחרנו להכנס לשם בזהירות. הקסמים של ניהאו בהיכון, האקדחים שלי בהכן – ופנימה אנחנו נכנסים. מסתבר שמוזה על המים היא מסעדה, ותקשיבו לזה! יש להם ספרים מנייר! נייר! מתי פעם אחרונה ראיתם ספרים מנייר? בכל מקרה, ניסיתי להפעיל את הולוגרמת המלצר, או להכנס לתפריט דרך ה-Matrix אבל שניהם לא עבדו. אחרי מספר דקות הגיעה בת אנוש דקיקה והגישה לנו את התפריט. מזל שניהאו ידעה לקרוא אותו ולהבין מה כתוב בו – שמות המנות היו שמות של סיפורים מהמאות הקודמות (ואני תמיד התלוננתי שהיא זוכרת ולומדת דברים מיותרים...). היא הקריאה לי מספר משפטים שהיו רשומים בשוליים של התפריט כמו "יש מנהלים כמו עננים: כשהם הולכים היום הופך למואר, בהיר וחמים יותר" ו"הבעיה עם אוכל איטלקי היא שאחרי חמישה, שישה ימים אתה נעשה שוב רעב...". לאחר שבחרנו את האוכל ( ניהאו אמרה שכנראה הוא אמיתי, אני אמרתי שאם הוא אמיתי אז המחירים הם באלפים), ניהאו קראה קצת ממגוון הספרים שהיה שם, ואני פתרתי מספר משחקי מחשבה – בפעם הראשונה בחיי החזקתי קוביה הונגרית (לאחר שפתרתי אותה מיליוני פעמים ב-matrix). לאחר הארוחה (אוכל אמיתי, והמחיר לא באלפים – משהו פה חשוד מאד....) יצאנו החוצה לראות את המקומיים. בנוף המקומי יש נחל וטחנה עתיקה וסיור מעמיק חשף את מקור הנחל- בריכה כחולה ירוקה עמוקה וחמימה- הסחנה- מלאה דגים שלמדו לגנוב את הלחם בלי לקחת את הקרס. חצי לחם פרוס מראש הם גנבו ככה. חלק מהם היו ממש שמנים... כמה אלפים מטיר השתכשכו להם במים – ניהאו התגנבה תחת קסם שלה, וגילתה כי לדעתם אם אין שלג על החוף והדגים לא צפים מתים, אז כנראה חם מספיק ולא מזוהם בשביל לרחוץ בבריכה. באותו הזמן קיבלנו הנחייה להפסיק עם השטויות וללכת לחפש חיות עם כיסים. "חיות עם כיסים?!?!?!" מה עובר להם בראש? ניהאו הצליחה להרגיע אותי להראות לי שלט שכיוון ל-"גן-גורו" הנחתי שמדובר ב-Lodge של השאמאן המקומי, אבל ניהאו הראתה לי שמדובר במכלאה לחיות עם כיס. התקרבנו לאיזור, וישר קיבלה את פנינו מקהלה של קליעים. דחפתי את ניהאו מאחורי עץ, והתגלגלתי לצד השני – מוטציות! קבוצה של מוטציות נמוכות! "אני מקווה שזאת סתם השתוללות שלהם ושהם לא הבחינו בנו" אני משדר לניהאו, "תביאי את הרכב ואני אסיח את דעתם". ניהאו הביאה את הרכב, ואז הם קלטו אותה! שיחררתי רימון עשן ורצתי לרכב בחסות העשן, אך המוטנטים ירו למרות העשן ונפגעתי בכתפי. ניהאו משכה אותי לתוך הרכב וברחנו "To live another day". המוטנטים החלו לרדוף אחרינו אך גשם, שניהאו זימנה, כיסה את עקבותינו וחזרנו למגורים, להתרפא, לנוח, ולנתח את הנתונים.