דומית קיץ

דומית קיץ

דומית קיץ /בנימין וולמן שעון העיר משמיע צלצוליו שעת חצות דקות, נסות נחבאות רגעים חולפים מסתתרים בינות לעלטה . לקרוא יום מחר מעל דפים ושורות אותיות קטנות וגדולות חולפות בדומית קיץ מתערבבות עם צללי ליל . לקרוא יום מחר עד יפציע השחר .
 

ריקי די

New member
אור

שוב מוצאת מחשבות שפוזרו לפני השינה, מקומטות על כר. עיניים נפקחות לאט ומתרכזות אל המרחב הריק. שאון היום קורם מילים חדשות על הדף. לנקות ערפל מטריקת דלת, מריח גוף אחר. עט מציפה קטעי דמיונות חדשים עוד לפני ארוחת הבוקר וטיהור חדרים. רק עשן סיגריה מסתלסל והבל קפה, וילון הופשל אל האור.
 
השתנות

כפתור נפרם העבר נעשה שביר בטן וירך נחשפים הצמאון הזה גובר כשכל הגוף עולה בסערה הפנים ההם נעלמים
 

שמים1

New member
חומו של קיץ ../images/Emo42.gif

הירח מביט אל הרחובות אל תחושות שהתעלפו מחומו של הקיץ. השעון קורא חצות ואני רוצה לצעוק לנצור את הקסם. הדלעת מסמיקה נעלמה הכרכרה ואני אתהה. האם אראה שוב מבט עיניים מפשיט חמוקיים ואוהב אותי.
 
חצי יום

הצער ניבט מאבקני הפרחים גם מעלי כותרתם ומעיני השמש החוצה את היום למי אגרום עתה אושר אולי הרגע מתארך מעל לכוחו שרירו יקרע בידי בדידותו או זוגתו אולי ימשיך לרוץ עד רדת ערב ואפשר ויעלה בוקר ודבר מה נישא בידו
 
המצגת שלך נפלאה , טאKילה

נפלאה וקולעת למטרה בדיוק וירטואלי משגע .
 
למעלה