דומינו משנהב

[Glock19]

דומינו משנהב

שלום לכולם. יש ברשותי דומינו בקופסא מעץ. הדומינו עשוי חציו מעץ וחציו משנהב. הדומינו עבר במשפחה. אינני יודע בן כמה הוא או מאיפה. כמה לדעתכם הוא שווה ? יש מקום רשמי (סותביס וכו') שבו אפשר לקבל תשובה מוסמכת ? מה דעתכם בנושא ? תודה ניצן

 

[broadaxe]

מעניין מאד

ישנם כמה משתנים הקובעים את ערך הפריט: ראשית, אימות זיהוי החומרים, כלומר שחלקי השנהב אכן משנהב. הגב, אם עשוי מעץ (ובהנחה שהפנים אכן משנהב) צריך להיות מעץ משובח ביותר, אבוני או בלאקווד. בצילום אפשר לראות מין קווים עדינים בגבות השחורים ואני חושב שהם אולי עשויים בכלל מקרן תאו, שבצפיפות וליטוש מסויימים מזכירה מרקם של עץ. האם כל ה"אבנים" נמצאות? האם הן במידות המקובלות? הקופסה נראית מקורית לפי טכניקת חיבור הדפנות, בסין וגרז ("אצבעות" משולבות), ללא מסמרים. לא משתמשים בטכניקה הזו כבר יותר מחמישים שנה בגלל העלות הגבוהה. זה היה מקובל בתקופות של כח אדם זול ולפני המיכון התעשייתי. אני מציע לפנות לכמה מקומות במקביל ולהשוות את התשובות- סותבי'ס, תירוש, בן-עמי, קלאודיו'ס.

 

[Glock19]

פרטים

ראשית תודה רבה על התשובה. כל החלקים נמצאים ובמצב טוב מאוד (מלבד הקופסא שיש לה בחלק העליון שני חלקי עץ קטנים חסרים - ניתן לראות באחת התמונות). ההיסטוריה היחידה שאני יודע היא שהדומינו אבל לסבי שנפטר ממזמן מאחותו (אינני יודע כמה זמן היה אצלה ומאיפה קיבלה) הם גרו בעותה עת בבולגריה. צילמתי עוד תמונות. אשמח אם תסתכלו. תודה ניצן (נ.ב ניסיתי לצלם את העץ שמרכיב בחלקו את הדומינו)

 

[Glock19]

תמונה נוספת

.

 

[Glock19]

ועוד אחת

תודה

 

[broadaxe]

השברים בקצה הקופסה

הם תוצאה של חוסר סבלנות בפתיחה- במקום להחליק את המכסה עד הסוף מושכים אותו כלפי מעלה וזו התוצאה. לגבי תמחור הפריט: לא נתקלתי בארץ מעולם בדבר כזה וגם בהיותו משחק הוא רחוק משטחי ההתמחות שלי. הוא מעניין וללא ספק ישן מאד. השנהב עשוי להציג בעיה (למרות שהכמות פה שולית)- מצד אחד חומר יקר שפעם היה מבוקש מאד, כיום הביקוש לשנהב נמצא בירידה בגלל שאינו "פוליטיקלי קורקט", למרות שלדעתי אין צידוק להשליך את תוצאות הסחר בשנהב חדש על מכירות של שנהב ישן ועתיק.

 

[אבא של נעם]

יש מדינות שבכלל אסור להכניס שנהב,

כמו ארה"ב. אף אמריקאי לא יכול לרכוש את הפריט הזה היום בגלל האיסור על הכנסתו לארה"ב, וכך גם חלק ממדינות אירופה. האיסור הזה מוביל לפעמים לתוצאות אבסורדיות. בארה"ב מנוסח החוק פדרלי כך ש"חל איסור על הכנסת כל פריט שיש בו משום חלקי פילים", או קרוב לניסוח הזה. גני החיות האמריקאיים עומדים כבר הרבה שנים בבעיה קשה - יש להם פול גנטי מאוד מצומצם והם אינם יכולים לבנות תכניות גידול עם גני חיות אחרים, כי אי אפשר ליבא זרמת פילים לצרכי הרבעה. אולי נשמע מצחיק, אבל תאמינו לי שזה לא. היה לי פעם קשר עם מנהל גן חיות שממש בכה במשך שנים על כך שהפילות שלו אינן יכולות ללדת בגלל החוק הטפשי הזה.

 

[Glock19]

תודה

תודה לכם על המידע המעניין. בביקור הבא שלי במרכז אשתדל לבדוק את שווי המשחק.

 

[broadaxe]

האיסור אינו גורף אבל היישום דרקוני

מותר לסחור בשנהב ישן ועתיק, אבל לשם הכנסתו לארה"ב יש צורך במסמכי ייצוא/ייבוא והוכחה כי מדובר על שנהב עתיק. ההגנה על הפילים הוכיחה את עצמה יותר מדי בחלקים מאפריקה. במדינה כמו זמביה, ענייה מרודה, שבה הציד הבלתי חוקי נפסק כמעט לחלוטין הפילים הפכו למכת מדינה כאשר התרבו באין מפריע: הורסים את השדות ומשמידים יבולים בשיטתיות. זמביה קיבלה היתר מהאו"ם לציד-דילול מבוקר וכן היתר לסחור בשנהב כאוצר מדינה. הבעיה שקשה להם מאד למכור את זה, בגלל כל התקנות.

 

[אמא של יותם1]

הוא יכול לעשות הפריית מבחנה בחו"ל

כלומר, לשאוב ביציות מהפילות, להקפיא ולשלוח אותן לגן חיות בחו"ל, שם יחברו אותן עם זרעי הפילים במבחנה ויחזירו לו בצורת עוברים מוקפאים, אותם ישתיל אצל הפילות. סיכויי הצלחה לא בשמיים, אני יודעת, אבל יותר טוב מאשר לבכות במשך שנים. לחילופין - הוא יכול לכתוב לקונגרסמן שלו.

 

[אבא של נעם]

הוא כמובן לא יכול לעשות את זה...

גם עוברים מוקפאים של פילים אסור ליבא לארה"ב. ואת הקונגרסמן הוא ניסה, אבל ההוא לא אהב חיות בכלל.

 

[אמא של יותם1]

../images/Emo46.gif האמריקאים האלה יודעים להיות

ראש קשה לפעמים... רק אחרי שכתבתי את הצעתי המעולה, חשבתי שאולי לדעתם גם עוברי פילים הם "חלקי פילים". למה הם לא כתבו שאסור לייבא שנהב ודי? וחלקי נמרים מותר לייבא? ובאותו נושא - אופנות זה דבר מוזר. לסבתא שלי היה פסלון תוכי משנהב, שהיא הביאה משהותה באפריקה לפני 30 שנה. בילדותי חשבתי שהוא מקסים. לפני כמה שנים הסתכלתי עליו ודי הצטמררתי. כנ"ל לגבי מעיל הפרווה של החברה של סבא שלי (אם כי אני עדיין חושבת שהוא מקסים, ועדיין מצטמררת).

 

[אבא של נעם]

כמו במשפחות פולניות טובות,

לאימי יש שני פריטי פרווה: מעיל מפרוות קופים, ומן ארוך כזה ששמים על הצוואר, שעשוי משני שועלים, כולל הרגליים הקטנות שלהם מכל צד. פעם לפני ארבעים שנה, זה היה מקסים ופוליטיקלי קורקט. שמרו על זה, זה היה נורא נורא נורא יקר, ואי אפשר היה להיות פולניה בלי זה. היום זה ממש מגעיל, ואף אחד לא חולם לצאת עם זה מהבית, או בכלל לגעת בזה. אז מה עושים עם זה? מחזירים את זה לקופים או לשועלים?

 

[rachelea]

ואיך שמרו על הפרוות

זכור לי הריח הנורא של נפטלין שנדף מנשים שלבשו בשעתו את מעילי הפרווה. משך רוב חודשי השנה נשמרו הפרוות עם כדורי נפטלין (מחשש לעש וכל מיני מעופפים מזיקים). רק בחודשי החורף (חודשיים בשנה, אם בכלל) ניתן היה ללבוש ולהתקשט באביזרי הפרווה. ואם לא איוררת את הפרווה קודם לכן, לא עזרו הבשמים שהזלפת לעצמך, עננת ריח הנפטלין ליוותה אותך למשך כל האירוע שלכבודו התגנדרת. אגב, מי מעלה בדעתו היום, גם בחורף הקר ביותר בארץ, ללכת עם מעיל פרווה?

 

[אבא של נעם]

ולא סתם מעיל, מעיל עם רגליים. איכס!

 

[אָלוֹנָה]

ממש איכס../images/Emo5.gif

אני זוכרת את הפליירים של אנונימוס עם צילו של גור עם מבט עצוב והיה כתוב, גם לאמא שלו היתה פרווה או משהו דומה. זה נורא מצמרר. אגב אריק אמא שלי היתה פולניה בלי מעיל פרווה בארץ, בפולין כמובן שהיה לה מעיל פרווה מכובד. הדבר היחידי שהיה מפרווה אפורה בבית היה ה"שרוול" הזה שמכניסים לתוכו את שתי הידים בשלג, בקור, (יש לזה שם בעברית?) וכשהייתי ילדה עשו לי מזה צווארון למעיל קורדרוי בורדו ולא נעים לי להגיד אבל זה היה מאוד יפה. אני אפילו לא יודעת של מה היתה הפרווה הזו ואולי טוב שכך (בשבילי).

 

[אבא של נעם]

תתחדשי על החתימה! יותר יפה מהקודמת.

ה"שרוול" הזה נקרא בעברית ידונית. אני מפתיע את עצמי שזכרתי - לא הייתי בטוח והצצתי באבן שושן. יש לי כובע מרופד בפרווה אמיתית, שאותו אני לוקח למחנות האימונים של המזחלות. קניתי אותו כי היה מאוד זול (יותר זול מסינטטי!), ואני לא מרגיש צורך להצטדק - הרי גם נעליים מעור אני לובש, וחגורה, וארנק. הכובע הזה באמת מחמם הרבה יותר מכל דבר אחר, ולפעמים זו הדרך היחידה לצאת לנהיגה. כמובן שלקונצרטים אני לא לובש פרוות. ולא, אני ממש לא רוצה להכנס לדיון בעניין הזה... מבחינתי אפשר לנהל דיון על קורדרוי, אם מוכרחים.

 

[אָלוֹנָה]

תודה../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif

 

[python 4]

אַלוֹנָה, החתימה שלך מזכירה לי

קטע מתוך המחזמר קאטס (cats), מכירה? מחזמר נהדר על חתולים, שמבוסס על שיריו של T.S. Eliot. השיר האחרון במחזמר מספר על ההבדל שבין כלב לחתול, והוא מתאים לחתימה שלך בדיוק:

Now dogs pretend they like to fight They often bark, more seldom bite But yet a dog is, on the whole What you would call a simple soul The usual dog about the town Is much inclined to play the clown And far from showing too much pride Is frequently undignified He's such an easygoing lout He'll answer any hail or shout The usual dog about the town Is inclined to play the clown Again I must remind you that A dog's a dog, a cat's a cat With cats, some say one rule is true Don't speak 'til you are spoken to Myself I do not hold with that I say you should ad-dress a cat But always bear in mind that he Resents familiarity You bow, and taking off your hat Ad-dress him in this form: "O' cat!" Before a cat will condescend To treat you as a trusted friend Some little token of esteem Is needed, like a dish of cream And you might now and then supply Some caviar, or Strassburg pie Some potted grouse or salmon paste He's sure to have his personal taste And so in time you reach your aim And call him by his name A cat's entitled to expect These evidences of respect So this is this, and that is that And there's how you ad-dress a cat​

 

[אָלוֹנָה]

מעניין, לא ידעתי.

עם השיר יש לי קצת בעיה, אני צריכה לגייס את מיטב הסבלנות והריכוז כדי להבין אותו, אנגלית לא זורמת אצלי חלק