פינקי לשלטון
New member
דום של החיים
הפעם יש לי הרבה מה לכתוב
לאור מספר תגובות, הודעות והערות של אנשים יקרים, אני רוצה להסביר את עמדתי לגבי כמה דברים. בתחילת דרכי, כשרק הכרתי את המושגים של דומיות וסאביות, זלזלתי קצת בנשלטים. לא הסכמתי להודות בזה, אבל ככה הרגשתי. היום דעתי שונה בהרבה. אני מפרידה בין דומיות של החיים לדומיות של בדסמ. אני מודה שאני נוטה לבקר אנשים שהם לא דומים של חייהם. כי זוהי דעתי האישית. אדם, שלא מציב לו מטרות, ונותן לחיים לסחוב אותו, לא מגיע לשום דבר. זה מבחינתי דומיות של החיים. חוסר ההערכה שלי בהתחלה לנשלטים נבע מהעובדה שבלבלתי בין שני הדברים. כל החיים שלי הייתי דומית של החיים. תמיד הכתבתי לעצמי מטרות והגעתי לשם.. ושוב מטרות ואני בדרך לשם. ככה האופי שלי. השנה, בגלל מצבור גורמים פתאום הרגשתי שקצת נמאס לי. אני מוקפת באנשים שהם "דומים של החיים" ברמה הכי גבוהה שאפשר ופתאום נבהלתי קצת. _________ במקביל, כשני קווים שלא יפגשו לעולם, ישנה הנטיה הבדסמית לדומיות או סאביות. אלה שני דברים שונים לחלוטין!! הבדסמ, מה שיפה בו, שהוא מאפשר בריחה רגעית, במן עולם מקביל, למצב של חוסר שליטה. שזה מצויין. ניתן לקפוץ לעולם אחר... לעבור את דלת חדר השינה ולהיות חסר שליטה לחלוטין. באופן שאני רואה את הדברים.. כדי להצליח באמת, אין מנוס מדומיות של החיים. אפשר מקסימום להוריד הילוך לפעמים, אבל אף אחד לא יעשה את העבודה הקשה בשביל מישהו אחר. לא בגלל רוע, אלא כי זה בלתי אפשרי. אני מודה שאני קצת התבלבלתי שם.. ניסיתי לחבר בחיים שלי שני קווים מקבילים, אבל די מהר הבנתי שזה בלתי אפשרי. לדומיות של החיים אין פתרון בבדסמ!! הם לא יכולים לפצות זה על זה (ואני מניחה שלא כולם מבינים אותי פה.. זה בסדר). בקיצור, אני חושבת שמצאתי את מקומי. דומית של החיים שנהנת מזה מאוד! ומתחלפת מונוגמית גאה! ממש ככה אשמח לתגובותיכם ולשאלות ככה התאוריה שלי תתבסס עוד או תופרח
הפעם יש לי הרבה מה לכתוב
לאור מספר תגובות, הודעות והערות של אנשים יקרים, אני רוצה להסביר את עמדתי לגבי כמה דברים. בתחילת דרכי, כשרק הכרתי את המושגים של דומיות וסאביות, זלזלתי קצת בנשלטים. לא הסכמתי להודות בזה, אבל ככה הרגשתי. היום דעתי שונה בהרבה. אני מפרידה בין דומיות של החיים לדומיות של בדסמ. אני מודה שאני נוטה לבקר אנשים שהם לא דומים של חייהם. כי זוהי דעתי האישית. אדם, שלא מציב לו מטרות, ונותן לחיים לסחוב אותו, לא מגיע לשום דבר. זה מבחינתי דומיות של החיים. חוסר ההערכה שלי בהתחלה לנשלטים נבע מהעובדה שבלבלתי בין שני הדברים. כל החיים שלי הייתי דומית של החיים. תמיד הכתבתי לעצמי מטרות והגעתי לשם.. ושוב מטרות ואני בדרך לשם. ככה האופי שלי. השנה, בגלל מצבור גורמים פתאום הרגשתי שקצת נמאס לי. אני מוקפת באנשים שהם "דומים של החיים" ברמה הכי גבוהה שאפשר ופתאום נבהלתי קצת. _________ במקביל, כשני קווים שלא יפגשו לעולם, ישנה הנטיה הבדסמית לדומיות או סאביות. אלה שני דברים שונים לחלוטין!! הבדסמ, מה שיפה בו, שהוא מאפשר בריחה רגעית, במן עולם מקביל, למצב של חוסר שליטה. שזה מצויין. ניתן לקפוץ לעולם אחר... לעבור את דלת חדר השינה ולהיות חסר שליטה לחלוטין. באופן שאני רואה את הדברים.. כדי להצליח באמת, אין מנוס מדומיות של החיים. אפשר מקסימום להוריד הילוך לפעמים, אבל אף אחד לא יעשה את העבודה הקשה בשביל מישהו אחר. לא בגלל רוע, אלא כי זה בלתי אפשרי. אני מודה שאני קצת התבלבלתי שם.. ניסיתי לחבר בחיים שלי שני קווים מקבילים, אבל די מהר הבנתי שזה בלתי אפשרי. לדומיות של החיים אין פתרון בבדסמ!! הם לא יכולים לפצות זה על זה (ואני מניחה שלא כולם מבינים אותי פה.. זה בסדר). בקיצור, אני חושבת שמצאתי את מקומי. דומית של החיים שנהנת מזה מאוד! ומתחלפת מונוגמית גאה! ממש ככה אשמח לתגובותיכם ולשאלות ככה התאוריה שלי תתבסס עוד או תופרח 