שותף שלי
גם כשהוא שבע ולא רוצה לאכול, אם תציע לו טרף הוא ירצה.
אם אין לו כסף כדי לקנות פיצה תציע לו טרף הוא יקנה. (לצורך ההבהרה אציין שלא ניצלתי את זה אף פעם.)
אמרתי לו שבוע שעבר שאם הוא מחפש מה כן לעשות לפי מה שהוא לא היה מרשה לעצמו קודם הרי שלא סיים את תהליך היציאה (כמו שהכבשה כתבה לך).
אבל הדבר שאני רוצה להצביע עליו הוא שאמנם זה אומר שמשהו לא שלם במה ששינית בחיים שלך, (במובן שאתה לא השלמת את המהלך, לא שאתה לא שלם איתו), אבל זה לא אומר שאתה עדיין מאמין.
זה יכול בהחלט לבוא מכך שאתה עושה לעצמך. לא מכריח שאתה מאמין שיש אלוהים ואתה מכעיס אותו. פשוט לנבוע מזה שהגבלת את עצמך במספר כיוונים חלק גדול מהחיים שלך, והיום אתה מרגיש צורך לעשות דברים שלא היית מרשה לעצמך קודם רק כדי להראות לעצמך שאתה חופשי. זה נובע כנראה מחסכים שיצרת לעצמך בהגבלות שהצבת לעצמך בעבר ואין לזה שום קשר לאלוהים.
בדיוק כמו שמישהו שניסה לעשות דיאטה והחליט להפסיק, רוב הסיכויים שיאכל כל מה שהיה אסור לו. טבעי לגמרי ואין לזה שום קשר לאלוהים. (בניגוד למה שקבוצות דתיות גדולות ירצו לומר לך כנגזרת של המושג "להכעיס").
אז תיהנה מהחיים ומריסוק הכבלים שלך כל פעם שאתה עושה את זה, תזכור שזה לא מוכיח או מצבביע על כך שאתה "עדיין מאמין" או כל מיני שטויות מהסוג הזה. אבל זה כנראה כן מצביע על כך שהשינוי עוד לא הושלם ברמה של הפסיכולוגיה האישית שלך ו.. זה כנראה החלק הכי יפה בחיים, או לפחות במהלך המהפכני הזה שאתה עושה. ולכן. אולי עדיף שתשאיר את זה כך כל עוד אתה יכול. תחזיק את ההרגשה הזו, את ההתרגשות הזו. תיהנה ממנה.
