JustAndOnlyMe
New member
דווקא עכשיו...
כשפחות או יותר השלמתי עם זה שפרק ב' כבר לא יהיה לי וגם אם כן, זה יגיע עוד הרבה שנים... דווקא עכשיו... חברה קרובה שלי ילדה... וכל תחושות ההחמצה מכל השנים, גם אלו שהייתי נשואה בהן וגם אלו שכבר לא... כל התחושות האלו צצות ועולות. אני שתמיד רצתה ארבעה ילדים, מוצאת את עצמי עם ילד אחד, שגם הוא הגיע אחרי נסיונות רבים, וככל שהזמן עובר, אני קולטת שכנראה הוא גם יהיה היחיד. אם פעם חשבתי שאוכל להביא ילד בלי בן זוג, היום אני מבינה שזה משהו שפשוט לא אוכל לעשות. גם מבחינה כלכלית אף פעם לא תהיה לי האפשרות וגם מבחינות אחרות, זה פשוט לא זה בלי בן זוג אוהב שהוא גם האבא של הילד... וזה כואב... ההכרה הזו... שחיים רק פעם אחת ושאני ככל הנראה כבר פספסתי את הרכבת...
כשפחות או יותר השלמתי עם זה שפרק ב' כבר לא יהיה לי וגם אם כן, זה יגיע עוד הרבה שנים... דווקא עכשיו... חברה קרובה שלי ילדה... וכל תחושות ההחמצה מכל השנים, גם אלו שהייתי נשואה בהן וגם אלו שכבר לא... כל התחושות האלו צצות ועולות. אני שתמיד רצתה ארבעה ילדים, מוצאת את עצמי עם ילד אחד, שגם הוא הגיע אחרי נסיונות רבים, וככל שהזמן עובר, אני קולטת שכנראה הוא גם יהיה היחיד. אם פעם חשבתי שאוכל להביא ילד בלי בן זוג, היום אני מבינה שזה משהו שפשוט לא אוכל לעשות. גם מבחינה כלכלית אף פעם לא תהיה לי האפשרות וגם מבחינות אחרות, זה פשוט לא זה בלי בן זוג אוהב שהוא גם האבא של הילד... וזה כואב... ההכרה הזו... שחיים רק פעם אחת ושאני ככל הנראה כבר פספסתי את הרכבת...