דווקא היה נחמד
היום, ערב יום העצמאות ה-53 למדינת ישראל, היה טקס בישובי הקטנקטן, ולמרות שמראש באתי בדעה של ``בטח יהיה גרוע``, ממש נהנתי! אז בואו ואסכם לכם את אירועי הערב: מנחה הערב היה אבי קושניר! בהתחלה הוא היה קצת צולע (הובכן רוב הערב הוא היה צולע) אבל ברגע שהוא הגיע לחלקים שהיו מתוך החיים שלו, דברים מצחיקים שקרו לו, זה היה הרבה יותר מצחיק ומעניין מאשר הקטעים שהוא תמיד ממחזר. הייתי מתה שיביאו אלינו את ``אפקט הדומינו``... אבל, נאלצנו להסתפק באבי, אבל הוא עשה את עבדותו בצורה טובה. המופעים המרכזיים היו: 1. ריקודי מחול של בנות כיתות ז-ט, שרקדו ממש יפה, בתיאום ובצורה מקצועית. 2. שירים של המקהלה של המבוגרים 3. שירים מאת ``להקת הכוכב`` בנוסף, היה משהו שהצופים אירגנו והיה סנפלינג (שגם אני עשיתי לפני 4 שנים) מגג בניין ביה``ס והיה גם ריקוד של רקדנית בטן (כן כן!) ולחלק האהוב עליי ביום העצמאות (ששנה שעברתי זכיתי לראותו פעמיים): זקוקי דינור!! מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתה על הדבר הזה ומחכה כל המופע רק בשביל זה! והשנה עשו מופע זיקוקים ממש יפה, ארוך, מושקע ומיוחד! אז אפשר להגיד: היה טוב וטוב שהיה, אני מקווה שבשנה הבאה, אני לא אאלץ להישאר גם בישובי הקטנטן אלא גם אוכל לצאת ממנו (לחופשי...). לילו
היום, ערב יום העצמאות ה-53 למדינת ישראל, היה טקס בישובי הקטנקטן, ולמרות שמראש באתי בדעה של ``בטח יהיה גרוע``, ממש נהנתי! אז בואו ואסכם לכם את אירועי הערב: מנחה הערב היה אבי קושניר! בהתחלה הוא היה קצת צולע (הובכן רוב הערב הוא היה צולע) אבל ברגע שהוא הגיע לחלקים שהיו מתוך החיים שלו, דברים מצחיקים שקרו לו, זה היה הרבה יותר מצחיק ומעניין מאשר הקטעים שהוא תמיד ממחזר. הייתי מתה שיביאו אלינו את ``אפקט הדומינו``... אבל, נאלצנו להסתפק באבי, אבל הוא עשה את עבדותו בצורה טובה. המופעים המרכזיים היו: 1. ריקודי מחול של בנות כיתות ז-ט, שרקדו ממש יפה, בתיאום ובצורה מקצועית. 2. שירים של המקהלה של המבוגרים 3. שירים מאת ``להקת הכוכב`` בנוסף, היה משהו שהצופים אירגנו והיה סנפלינג (שגם אני עשיתי לפני 4 שנים) מגג בניין ביה``ס והיה גם ריקוד של רקדנית בטן (כן כן!) ולחלק האהוב עליי ביום העצמאות (ששנה שעברתי זכיתי לראותו פעמיים): זקוקי דינור!! מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתה על הדבר הזה ומחכה כל המופע רק בשביל זה! והשנה עשו מופע זיקוקים ממש יפה, ארוך, מושקע ומיוחד! אז אפשר להגיד: היה טוב וטוב שהיה, אני מקווה שבשנה הבאה, אני לא אאלץ להישאר גם בישובי הקטנטן אלא גם אוכל לצאת ממנו (לחופשי...). לילו