לעבוד עם הכדור.
אני אספר רק על תרגיל אחד שפתח את שיעור אומנות היכולת, לעבוד עם הכדור! זאת היתה ההנחיה, הכוונה לכדור הארץ. בן נתן משהו כמו שתי הדגמות פשוטות פשוטות להבהרה. אחת לדוגמה היא לקרב את הכדור לראש של עצמי, האופן הוא התכופפות לכוון הארץ. אחת נוספת היא להרחיק את הכדור מראשנו - להתרומם. באותו הרגע, למרות שלא זו מטרת הדווח, הרגשתי שעומדות לבן על קצה הלשון משהו כמו אלפיים הדגמות, אבל הוא שמר אותן לעצמו ונתן לנו לעבוד. הדבר הראשון שעלה לי לראש עוד לפני שהתחלתי לעבוד ממש, הוא לוותר על התחושה היום יומית שהכדור יציב וקבוע במקומו ושאני בסך הכל מתנהל עליו. ועם הרעיון הזה התחלתי לעבוד. בהתחלה ניסיתי פשוט לנענע את הכדור, נעמדתי עליו עם רגליים פסוקות וזיעזעתי אותו, או לפחות ניסיתי. אחר כך ממש קפצתי מרגל לרגל, עדיין מנסה לגרום לו לתזוזה כלשהי. ואז הנחתי גם את שתי ידי על הרצפה כשאני ממשיך לנסות. לא ממש הזזתי לו אבל זה היה יאוש מפנק. נהנתי מזה שאני כמו נמלה על פיל. אז התחלתי לטפס עליו, ולרדת. מהצד זה סתם נראה כאילו אני הולך על ארבע או משהו אבל ההרגשה היתה של תנועה על מישהו/משהו. לרגעים הייתי מעליו, עומד או מתגלגל, ואז נמצא לצידו, צמוד צמוד עם כל הגוף ( בשכיבה ) ואז דחפתי אותו ממני עם הידיים אבל השארתי את הרגליים צמודות אליו ( עמידה ). אחר כך הסתובבתי על צירי בצמוד אליו ( מתגלגל )... פתאום עכשיו תוך כדי כתיבה מתחוור לי שבעצם כל פעם שיניתי את תחושת כח הכבידה שלי. לפעמים היא משכה אליו, לפעמים היא משכה את שנינו לכיוון כלשהו, ולפעמים היא לא היתה. היה אפילו רגע שדימיתי שאני יציב וקבוע במקומי, והכדור נייד, והתחלתי לסובב אותו עם כל הגוף ( מה שמהצד מקבל צורה של ריצה על ארבע או התגלגלות ) אחר כך ניסיתי לסובב אותו כשכל פעם אני משתמש בחלק אחר בגופי (מה שיצר התגלגלות של ממש ) לפעמים דחיפות חזקות ולפעמים הדיפות קטנות. אני חייב להודות שהיה לי קצת קשה ושלא נכנסתי ממש ממש עמוק לתרגיל, אבל אחרי עשר דקות בערך הרגשתי שאני מתקשר אחרת לגמרי עם הארץ, ושאני מסוגל לדברים שלא יכולתי עשר דקות קודם לכן. זהו, עייפתי. מקווה שנהנתם, נתי.
