דוגמא אישית
שלום מוזי, אני מאמינה שדגם אישי של התנהגות ערכית: מתחשבת, מכבדת היא דרך טובה להמריץ את ילדינו לאמץ ולהפנים את הערכים שאנחנו מדגימים באישיותנו ולעשותם חלק מאישיותם. עלינו לבדוק שאנחנו מצפים ומקווים אך אין אנו דורשים וכופים על הילדים את התנהגותנו. לפעמים אנחנו מבקרים אותם. שיפוטיות יוצרת התנגדות ואנטי (במצב כזה ילדים עלולים לדחות את הערכים שלנו). עלינו להשלים עם המצב שילדינו שוגים מפעם לפעם, ולא להעביר מסר של אכזבה בשל כך. מה יכול לסייע? האמונה שהאדם והילדה שלך טובים מיסודם, להתייחס אליה כאילו היא עשתה את השינוי המיוחל, ולהכיר בכך שיעבור זמן עד שתישא הדוגמא האישית פרי. ככול שנבין לעומקו את הרעיון, כך ייטיב לילדים ולנו כאחד והתפתחותם תהיה קלה וחלקה יותר. מה דעתך? עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.
