דואגת לחבר
שלום לכולם,אני ילדה בת 17,הגעתי לכאן עם בעיה ואני מאוד מקווה שתוכולו לעזור לי. אני חיה בסביבה עשירה ורוב האנשים פה הם דו פרצופיים,קשה למצוא פה חברים ועוד חברי אמת.השנה התקרב אליי נער. הוא נער מאוד מאוד סגור,(לדבריו זה אופי)הוא נעלב מאוד מהר ומתאכזב בקלות אין לא הרבה חברים וחברי אמת ממש לא. ההורים שלו פרודים ואביו לא חי פה.הוא לא בקשר עם אביו,עם אמו קשה לו לתקשר כי היא פסיכולוגית.הוא נער שמצב רוחו ירוד רוב הזמן,דכאוני.הוא חולה גם בסכרת נעורים. הוא הלך במשך שלוש שנים לפסיכולוגים,אבל הוא נשאר סגור ולא נפתח אליהם. יש לו אח שגדול ממנו שגם איתו הוא לא ממש בקשר,רק היי וביי. לפני מספר חודשים התידדנו והוא סיפר לי אחרי שלחצתי עליו שהוא דלוק עליי,אבל הוא התאכזב שזה רק מצידו\שזה רק חד צדדי. בחודש האחרון הוא בדיכאון טוטאלי.אמרתי לו שזה לא בסדר שהוא שומר הכל אצלו בלב,הוא חייב למצוא מישהו לספר לו אבל לטענתו אין לו אף אחד שיספר לו שיקשיב ויבין.אמרתי לו שאני רוצה לשמוע ומוכנה להיות שם בשבילו אבל קשה לו. עכשיו הוא החליט לפצל את אישיותו,שזה אומר שליד אנשים הוא יהיה שמח וישחק אותה מאושר בזמן שבפנים הוא עצוב ומדוכא וזה לאחר שאמא שלו התחילה ללחוץ עליו שילך לפסיכולוג והוא לא מסכים בשום אופן. אני ממש לא יודעת מה להציע לו ואיך לעזור לו.את כל הדברים האחרונים הוא סיפר רק לי. אנא עיזרו לי,זה מטריד ומדאיג אותי לראות אותו ככה,לדעתו אין פיתרון אבל אני לא יודעת מה הבעיה. בתודה מראש. ניבי.
שלום לכולם,אני ילדה בת 17,הגעתי לכאן עם בעיה ואני מאוד מקווה שתוכולו לעזור לי. אני חיה בסביבה עשירה ורוב האנשים פה הם דו פרצופיים,קשה למצוא פה חברים ועוד חברי אמת.השנה התקרב אליי נער. הוא נער מאוד מאוד סגור,(לדבריו זה אופי)הוא נעלב מאוד מהר ומתאכזב בקלות אין לא הרבה חברים וחברי אמת ממש לא. ההורים שלו פרודים ואביו לא חי פה.הוא לא בקשר עם אביו,עם אמו קשה לו לתקשר כי היא פסיכולוגית.הוא נער שמצב רוחו ירוד רוב הזמן,דכאוני.הוא חולה גם בסכרת נעורים. הוא הלך במשך שלוש שנים לפסיכולוגים,אבל הוא נשאר סגור ולא נפתח אליהם. יש לו אח שגדול ממנו שגם איתו הוא לא ממש בקשר,רק היי וביי. לפני מספר חודשים התידדנו והוא סיפר לי אחרי שלחצתי עליו שהוא דלוק עליי,אבל הוא התאכזב שזה רק מצידו\שזה רק חד צדדי. בחודש האחרון הוא בדיכאון טוטאלי.אמרתי לו שזה לא בסדר שהוא שומר הכל אצלו בלב,הוא חייב למצוא מישהו לספר לו אבל לטענתו אין לו אף אחד שיספר לו שיקשיב ויבין.אמרתי לו שאני רוצה לשמוע ומוכנה להיות שם בשבילו אבל קשה לו. עכשיו הוא החליט לפצל את אישיותו,שזה אומר שליד אנשים הוא יהיה שמח וישחק אותה מאושר בזמן שבפנים הוא עצוב ומדוכא וזה לאחר שאמא שלו התחילה ללחוץ עליו שילך לפסיכולוג והוא לא מסכים בשום אופן. אני ממש לא יודעת מה להציע לו ואיך לעזור לו.את כל הדברים האחרונים הוא סיפר רק לי. אנא עיזרו לי,זה מטריד ומדאיג אותי לראות אותו ככה,לדעתו אין פיתרון אבל אני לא יודעת מה הבעיה. בתודה מראש. ניבי.