דה ריאליזציה

[אלומת האור]

אין טיפול תרופתי לדה-ראליזציה

כך לפחות נאמר לי פעם ע"י פסיכיאטר.
מה שיש זה טכניקות "קרקוע". תעייני באתר 'מקום'.

 

[אלומת האור]

מה היה הטריגר לכך שזה חזר?

 

[מירב189]

חברה שלי סובלת גם מהפרעות שאת אמרת והיא במצב מאוד מאוד קשה

יש רמות כנראה של הפרעה והרופא אמר לה שהיא חייבת להיות בתרופות כל החיים עכשיו.
בגלל שהיה לה תריגר מאוד קשה (לא אפרט משהו אישי שפגע בה מאוד) ולכן מצבה החמיר מאוד ועד היום היא כל הזמן בוכה ובוכה ובוכה שהיא לא יכולה לחיות ככה, למרות שהיא אשת מקצוע לשעבר.
היא היתה באשפוזים חוזרים ונשנים בבית חולים פסיכיאטרי וכולם אמרו לה, שהמצב שלה מאוד קשה וקשה לאזן אותה.
היא בהחלט נחשבת להפרעה קשה ולא נעימה.
גם כל אחד מגיב אחרת להפרעה הזו.
&nbsp

 

[מירב189]

אבל קודם כל שתהיה מאובחנת ואולי היא סובלת ממשהו אחר לגמרי

לכן מומלץ מאוד להגיע בהקדם לפסיכיאטר/ית וגם שהמצב לא יחריף.
&nbsp

 

[מירב189]

גם שימוש בצורה מוגזמת למדי בתרופות הרגעה, מחריף את ההפרעה

ולכן היא מאוד קשה וכן ישנם עוד סיבות.
הסיבה של חברה שלי הוחרף כתוצאה ממשהו רגשי היא השתמשה בריבוי יתר של תרופות הרגעה ולכן גם הוחרף ההפרעה.
לשאלתך אלומה, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, מסייעות להקלת ההפרעה.
&nbsp

 

[שואלת87]

לא ממש יודעת מה היה הטריגר

ישבתי עם חברות טובות בבית קפה. מאוד נהנתי, צחקנו ודיברנו והרגשתי הכי בטוחה... אבל אז הם עימעמו את האורות בבית קפה ופתאום הרגשתי התנקות... למזלי ההתקפים שלי הם רק שניות או דקות אחדות אז אני מהר יוצאת מהמקום או הולכת לשירותים כדי להרגע קצת... אל כמובן שאז אני בלחץ שזה יקרה לי שוב.

 

[אלומת האור]

את יכולה להסביר בדיוק, אבל בדיוק, מה הרגשת?

 

[שואלת87]

הרגשתי בתוך חלום

הרגשתי שאני בתוך חלום.. הכל מוזר... הלב דופק ממש מהר ואני נכנסת לפאניקה כי זו תחושה ממש מפחידה..
עכשיו כשאני חושבת על זה, זה גם מרגיש ממש לבד כי כולם מסביבך נהנים מדברים ורק אני תקועה בבועה מסויימת...
אני מקווה שזה לא נשמע מוזר...
האם את יכולה להסביר לי יותר על טכניקת קירקוע? מה זה? האם זה שיטה שצריך ללכת למטפל/פסיכולוג?
ראיתי שכתבת שאין טיפול תרופתי. האם זה משהו שאפשר לטפל אצל פסיכולוג? רק לדבר על זה עם טכניקות חשיבה אחרות?

 

[אלומת האור]

לגבי טכניקות קרקוע את יכולה לקרוא באתר 'מקום'

וגם נדמה לי באתר של סה"ר. אני לא רוצה להיכנס לאתר 'מקום' כי הוא טריגרי מדיי בשבילי, אבל את יכולה לחפש בגוגל. מדובר בהפעלת החושים כדי לחבר את עצמך לגוף, כמו להחזיק משהו ביד, קרח או משהו, שמרגישים מיד את הקור וכו', אבל אני לא זוכרת יותר מזה. שום דבר שם לא עזר לי בכל מקרה.
&nbsp
מה שאני מציעה לך זה קודם כול להיבדק ע"י פסיכיאטר ואם הוא חושב שיש צורך, אז הוא יפנה אותך לפסיכולוג. אצלי שום דבר, לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, כלום לא עוזר נגד זה. בכלל, את צריכה אבחנה רשמית ע"י איש מקצוע, ולמרות שזה נראה על פניו בדיוק זה, עדיין איננו מוסמכים לאבחן כאן.
&nbsp
הכי חשוב כשזה קורה לך להזכיר לעצמך במידת האפשר שזה יעבור. בלי קשר ממה זה נובע או איך זה התחיל. פשוט על אפך ועל חמתך להמשיך כרגיל, כאילו שום דבר לא קרה. זה נורא קשה, אבל תנסי כל הזמן לצאת מהפנים החוצה, להקשיב לצלילים, להריח, להיאחז במשהו מוחשי, לנעוץ את כפות הרגליים ברצפה, למשל, עד שתרגישי אותן, או להחזיק את התיק שלך או לעשות משהו עם הידיים, להחזיק משהו...
&nbsp
לגבי תרופות - שוב, אני לא שמעתי על שום תרופה לדבר הזה. יש תרופות נוגדות חרדה ודיכאון ויש בנזודיאזפינים נגד חרדה, אבל אותי זה מכניס עוד יותר למצב הדיסוציאטיבי ולא מוציא אותי ממנו, זה רק עשוי להקל את החרדה שנובעת מהקושי להסתגל לניתוקים האלה, אבל לא פותר אותם.
&nbsp
ועוד משהו - אם חשוב לך ללמוד למה זה קורה לך ומה השורשים של זה - לכי לטיפול פסיכולוגי. פסיכיאטר אמור רק לרשום תרופות ולא להיכנס אתך לסיבות ולחפירות. ואני בכל זאת הייתי מתחילה אצל פסיכיאטר ולו בשביל אבחון.
&nbsp
תעדכני אותנו

.

 

[מירב189]

יקירה - להערכתי זה איום של חרדה באינטרקציה שחווית -

למעשה, היה לך כייף בבית הקפה, נהנת עם חברותייך הכי טובות, צחקתן ושוחחתן והרגשת הכי בטוחה - אך לפתע מישהו שבר את החוויה הבטוחה ותחושת החרדה המאיימת קטעה את החוויה ונשארה הטראומה והפחד שזה יקרה שוב ושוב.
לכן, יקירה, ממליצה לך לפנות לפסיכיאטרית ובמידה ואינך רוצה תפני לפסיכולוגית כדי לטפל באיום של החוויה אשר גרמה לחרדה או לטראומה כדי לאפשר לך, לצאת ממנה בהדרגה ולשנות את התפיסה המחשבתית לאינטרקציה שחווית, זה אפשרי אולי אפילו טיפול בסיביטי.
רק אל תשארי לבד עם החוויה הטראומתית שהושארה, טפלי בה כדי לאפשר לך לחיות אחרת.....
תוכלי להמשיך ולכתוב לנו עוד על מחשבותייך, הרגשותייך, כמיהותייך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
&nbsp
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
&nbsp
מירב
&nbsp

 

[מירב189]

בטיפול פסיכולוגי סיביטי - הפסיכולוגית מציגה לך את עיוותי

החשיבה, ראיה מחשבתית אחרת, כמו גם שינוי הרגלי חשיבה והתנהגות ובעזרת הנחיה מונחת וכילים, אפשר לחוות שוב את החוויה וההתנהגות, אך הפעם בצורה תקינה ובכך ניתן לשנות את הטראומה.
אומרים כדי לעקוף טראומה, צריכים לחוות את אותה חוויה למרות הפחד, כדי לעשות את התיקון של החוויה וכמובן עם ליווי של איש מקצוע.
כי איך שחושבים, כך מרגישים וכך מתנהגים - מחשבה, רגש והתנהגות שמביאים לאיזון.
במידה והפסיכולוגית תמליץ לך בנוסף לפנות לפסיכיאטר להערכה ולאבחון, אזי תפני ותקבלי ייעוץ ותחליטי מה כדאי עבורך.
&nbsp
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
&nbsp
מירב
&nbsp

 

[מירב189]

אגב, יש תרופות להפרעה הזאת והם נוגדי דכאון וחרדה

ובכך אפשר להקל על ההפרעה ולעיתים להעלימה כפי שלחברה שלי היה ועד הטריגר הקשה וכל התסבוכת שנלוותה וחזרה לתרופות.
אלומה אולי לא יודעת, כי לוקחת כנראה תרופות של נוגדי דיכאון וחרדה ובכך הם עוזרים לה בשילוב טכניקות מחשבתיות חיוביות שהיא שידרה לתודעה שלה ובכך המסר הועבר למח והתגשם.
&nbsp

 

[אלומת האור]

אלומה כן יודעת

כי אלומה סובלת כל הזמן מניתוקים למרות שהיא לוקחת תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, ואין לי שום טכניקות ושום דבר שהתגשם מלבד זה שאני מלמדת את עצמי לא לפחד מדה פרסונליזציה. אז אני לרוב לא פוחדת ממנה, אבל היא קורית לפחות פעם ביום. ודה ראליזציה - נגד זה אין שום דבר שאני יכולה לעשות.

 

[מירב189]

אם לא היית לוקחת את התרופות הנל אזי מן הסתם היו יותר התקפים

אולי התרופות לא מביאות לך עדיין להפסקת ההפרעה, אך הם מסייעות לך להתמודד איתה ולהקל על הסבל, אילולא לא היית לוקחת את התרופות, אזי אני מניחה שמצבך היה יותר גרוע.
לכן, יש חשיבות בלקיחת תרופה, במידה ופסיכיאטר ממליץ וגם פסיכיאטרים שטפלו בה בבית חולים פסיכיאטרי, אחרת זה יחריף.
עובדה שהיתה תרופה עד לטריגר הקשה שחברה שלי חוותה, שהיא הפסיקה את התרופות במשך שנים כי הפסיכיאטר שלה הצליח לאזן אותה, אזי תרופות אכן עוזרות.
לצערי, הטריגר הרגשי שחוותה, בשילוב של לקיחת והתמכרות לכדורי הרגעה בצורה מוגזמת ובנוסף גם לגמילה מקסנקס, הוביל למצבה הקשה של ההפרעה, אך קודם היה שיפור מדהים וחייה חיים מאושרים.
והיא סובלת משתי ההפרעות שציינת.

 

[אלומת האור]

הייתי עונה לך על זה, מירב היקרה

אבל כל פולמוס שכזה אתך הוא עקר מפני שאת תמיד מבוצרת בעמדותייך וחייבת לומר את המילה האחרונה, אז אני מעניקה לך את הזכות באהבה.
&nbsp
ובלי שום קשר, אני אוהבת אותך.

 

[מירב189]

אני מדברת על עובדות ולא על התנצחויות ומן הסתם אם תגידי לאדם

שתרופות לא עוזרות כי לך הן לא עזרו, אבל למרות זאת הן הקלו, אזי האדם אולי לא ירצה גם ללכת לפסיכיאטר ואת זה אני רוצה למנוע.
לא אני קובעת אבחנות ובטח לא את פתרונן, אבל כן אני רוצה לתת לאדם ליטוף חם כן לגשת כדי לקבל את הטיפול הרצוי ובלי מקום של התנצחויות כי הן לא תורמות לאף אחת, אלא רצון שתלך ולא תרתע מהטיפול והאבחון הדרוש לה.
אהבתי אלייך נשארת על כנה תמיד, היא לא קשורה כלל לעמדות ולדעות המנוגדות.
&nbsp

 

[אלומת האור]

וזה לא בהכרח נובע מטראומה, זה יכול לנבוע גם מהתרגשות נורא

גדולה, כמו שזה קרה לי לראשונה כשביקרתי בחו"ל בילדותי.

 

[מירב189]

תקראי לזה איך שתקראי, אך עדיין החרדה נשארה מאיימת והיא צריכה

להיות מטופלת, אחרת היא תסבול לחינם.
אני כמובן לא מאבחנת ולא יודעת אם זו הסיבה, אלא רק לפי תאורה, אבל היא צריכה לגשת לאיש מקצוע כדי לאבחן אותה ולדעת בדיוק מהי בעייתה ודרכי הטיפול בהן.
הפורום לא יכול לייעץ לה מה הטוב בשבילה, כי עדיין היא לא אובחנה ורק איש מקצוע יכול להוביל לפתרון בעייתה וחבל על כל רגע שהיא חווה ולא הולכת לטפל בזה.
גם כל גוף הוא מגיב אחרת, אם לך התרופות לא הגיעו לאיזון אלא רק להקלה, זה לא אומר שלה לא, כפי שהיה איזון לחברה שלי והיא חוותה את אותן ההפרעות הללו, אזי יש פתרון ואולי אם זה לא להעלים, רק להקל, אבל זו סיבה מספיק טובה כדי לגשת ולטפל בזה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[שואלת87]

תודה רבה!!

אני ממש מודה לכולם על הטיפים ועל ההמלצות!
קודם כל רווח לי לכתוב על זה ולהוציא את זה החוצה מכיוון שאף פעם לא סיפרתי לאף אחד על זה חוץ מאמא שלי לפני שנים.
תודה על התמיכה! זה מעניין לקרוא את 2 הדעות של אלומת האור ומירב כי נתתם לי 2 כיוונים שונים של חשיבה על המצב שלי...
אני אנסה לדחוף את עצמי וללכת לאיבחון כדי להבין יותר ממה אני סובלת. אני חושבת שאחרי שנים אני באמת רוצה למצוא פיתרון... אז שוב- תודה!

 

[מירב189]

בשמחה יקירה - אל תוותרי לעצמך, מגיע לך שינוי באיכות החיים,

תגשי לקבל סיוע מקצועי כדי שיאבחנו אותך, אפילו רק לקבל ידע כלשהו ומשם מקווה שתצליחי לעזור לעצמך.
מאחלת לך הרבה הבנה למצבך, רפואה שלמה ומציאת מענה יעיל והולם לבעייתך.
תוכלי להמשיך ולעדכן אותנו על מצבך ובהרגשתך ונשמח לתמוך בך בהתאם.
&nbsp
בהצלחה בשינוי איכות חייך,
&nbsp
מירב
&nbsp

&nbsp