דבר-תורה.

דבר-תורה.

אמרו חז"ל (ברכות ד:) שכל האומר "תהלה לדוד" ("אשרי יושבי ביתך...") שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם-הבא, כי מזמור זה מסודר עפ"י הא"ב, וגם מוזכר בו עניין ה"פרנסה" – "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון...". ומה עניין ה"רצון" שייך כאן? הרי לכאורה, היה צריך להיות כתוב "...ומשביע לכל חי לחם"? אלא הכוונה היא שהקב"ה נותן לנו את הרצון לקיים מצוות, ולעשות הכול לשם-שמיים, ואלמלא הקב"ה עוזר לאדם ח"ו, אין האדם יכול להתמודד עם יצרו בעצמו... וזה: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", רצון דווקא, ש-ה' יתברך נותן לאדם את הרצון ואת כוחות-הנפש להתגבר ולהתעלות מעלה מעלה. וזאת שאמרו חז"ל, שאין דבר העומד בפני הרצון, כי הכול תלוי ברצון. האמונה תלויה ברצון, וכן קיום תורה ומצוות תלוי אך ורק ברצון. כי האדם יש לו בחירה, והוא בוחר תמיד לפי מה שרצונו נמשך אחריו וכו'... כלל גדול בתורה: "ראשית חכמה – יראת ה' " (תהלים קיא, י). כי יראת-שמים היא העיקר, ולא כמות החכמה שהאדם רוכש. כמו שאמרו רז"ל: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת" (אבות ג, יב). וזה: "ראשית חכמה – יראת ה' ", ראשית דווקא, כי הנקודה ממנה מתחילים לקנות חכמת-אמת היא היראה, כי מי שירא את ה' באמת ובתמים, לא יפסיק ללמוד תורה, בכל רגע פנוי, ובכל זמן שיש לו הזדמנות לכך. וזהו לימוד תורה לשמה, כלומר, לשם מצות תלמוד-תורה. כי איך ילמד אם לא ירא?... למה שנאמר בפסוק "פעלת לחוסים בך נגד בני-אדם..." (תהלים לא, כ'). כי מי שחוסה תחת כנפי השכינה, הקב"ה פועל לטובתו לנגד עיני הבריות, בגלוי. ועוד, שאם מנסים להפיל אותו ברוחו, אסור לו להתחשב בדעותיהם, אלא רק יראה עצמו כעבד של המלך, שנתון תחת חסותו, ו-ה' ישמרהו מהם, ויצילהו מידם. וזה: "פעלת לחוסים בך - נגד בני-אדם", נגד דווקא, כלומר, כנגד עצתם, שיועצים לו רק רע כל היום, ו-ה' יפעל כנגדם... שבת-שלום ומבורך!
 
למעלה