יונת יש רק 1
New member
דבר תורה רה רה רה
מונרכיה או דמוקרטיה? לכאורה התשובה לשאלה זו היא פשוטה. המשטר הרצוי לדעת התורה הוא משטר מלוכני. הדברים מפורשים בכתוב. "שום תשים עלייך מלך!" אומנם היו כאלה שערערו על הנחה זו. בעיקר יצא חוצץ נגד המשטר המולכני,ר' יצחק אברבנאל. לדעתו,התורה לא ציוותה על מינוי מלך דווקא,והדמוקרטיה עדיפה בעיניה. אולם הרמב"ם פסק להלכה שיש מצווה למנות מלך,והלכה כמותו. מצווה מותנית אלא שעיון בכתובים מלמדנו שמצווה זו אינה פשוטה כ"כ. התורה תולה תחילה את הדבר ברצון העם. "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי". רק אח"כ היא מצווה ואומרת:"שום תשים עלייך מלך". אם זו מצווה,מדוע התורה תולה אותה ברצון העם? שתי אפשרויות עומדות לפנינו: א.שאכן התורה לא מכתיבה לעם איזה משטר טוב לו,ולכן היא תולה את הדבר ברצון העם.(הנצי"ב) ב.רצון העם עלול למנות מלך שאינו רצוי אלא מתוך חיקוי לעמים אשר מסביב. לכן מצווה התורה על מינו מלך ראוי לכך-אשר יבחר ה' אלוקיך בו.(רמב"ם) לפי שתי האפשרויות גם יחד עולה שאין התורה מעדיפה בכל מקרה שלטון מלוכני על פני שלטון דמוקרטי. רק כאשר יש מלך אידיאלי,אשר גם העם וגם ה' מעוניינים בו,רק אז יש מצווה למנותו. אך כאשר אין אישיות כזו,אין מצווה למנות מלך. וכשאין מלך,רצון העם הוא הקובע איזו צורת שלטון עדיפה בעיניו. ההכרעה ע"פ רוב היא הדרך הרצויה ע"פ התורה,שנאמר "אחרי רבים להטות". הפוסקים למדו מפסוק זה שגם בחיי הציבור הרוב הוא הקובע. משום כך התנגד שמואל למינויו של שאול,מכיוון שעדיין לא הגיעה שעתו של דוד,שרק הוא וצאצאיו הכשרים נחשבים כראויים למלוכה שיהיה לכולנו שבת שלום! אוהבת אתכם כ"כ -יונת-
נכנס בי יומאושר כזה...=]
מונרכיה או דמוקרטיה? לכאורה התשובה לשאלה זו היא פשוטה. המשטר הרצוי לדעת התורה הוא משטר מלוכני. הדברים מפורשים בכתוב. "שום תשים עלייך מלך!" אומנם היו כאלה שערערו על הנחה זו. בעיקר יצא חוצץ נגד המשטר המולכני,ר' יצחק אברבנאל. לדעתו,התורה לא ציוותה על מינוי מלך דווקא,והדמוקרטיה עדיפה בעיניה. אולם הרמב"ם פסק להלכה שיש מצווה למנות מלך,והלכה כמותו. מצווה מותנית אלא שעיון בכתובים מלמדנו שמצווה זו אינה פשוטה כ"כ. התורה תולה תחילה את הדבר ברצון העם. "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי". רק אח"כ היא מצווה ואומרת:"שום תשים עלייך מלך". אם זו מצווה,מדוע התורה תולה אותה ברצון העם? שתי אפשרויות עומדות לפנינו: א.שאכן התורה לא מכתיבה לעם איזה משטר טוב לו,ולכן היא תולה את הדבר ברצון העם.(הנצי"ב) ב.רצון העם עלול למנות מלך שאינו רצוי אלא מתוך חיקוי לעמים אשר מסביב. לכן מצווה התורה על מינו מלך ראוי לכך-אשר יבחר ה' אלוקיך בו.(רמב"ם) לפי שתי האפשרויות גם יחד עולה שאין התורה מעדיפה בכל מקרה שלטון מלוכני על פני שלטון דמוקרטי. רק כאשר יש מלך אידיאלי,אשר גם העם וגם ה' מעוניינים בו,רק אז יש מצווה למנותו. אך כאשר אין אישיות כזו,אין מצווה למנות מלך. וכשאין מלך,רצון העם הוא הקובע איזו צורת שלטון עדיפה בעיניו. ההכרעה ע"פ רוב היא הדרך הרצויה ע"פ התורה,שנאמר "אחרי רבים להטות". הפוסקים למדו מפסוק זה שגם בחיי הציבור הרוב הוא הקובע. משום כך התנגד שמואל למינויו של שאול,מכיוון שעדיין לא הגיעה שעתו של דוד,שרק הוא וצאצאיו הכשרים נחשבים כראויים למלוכה שיהיה לכולנו שבת שלום! אוהבת אתכם כ"כ -יונת-
נכנס בי יומאושר כזה...=]