דבר תורה לסוכות
בסוכות אנו קוראים שתי הפטרות העוסקות במלחמת גוג ומגוג. בא' סוכות קוראים פרק י"ד בספר זכריה, ובשבת חוה"מ סוכות קוראים ביחזקאל פרק ל"ח. מהו הקשר שבין מלחמת גוג ומגוג לחג הסוכות? מדוע דוקא בחג הסוכות בו אנו מצווים יותר מבכל חג אחר לשמוח "ושמחת בחגך" מוזכרת מלחמת גוג ומגוג? מה למלחמה כה קשה שתקרה באחרית הימים ולשמחה הגדולה של חג הסוכות?
מלחמת גוג ומגוג צפויה להתרחש באחרית הימים, כאשר עמים רבים בראשות והנהגת גוג מלך מגוג יילחמו בעם ישראל, תוך שהם כורתים ביניהם ברית לעלות מלחמה על ארץ ישראל ועל ירושלים בפרט. המלחמה תהיה בחג הסוכות ובסופה יכניע ה' את כל מלכי הגויים באותות ובמופתים.
הנביא זכריה מבטיח כי כל הנותר ממלחמת גוג יעלו מידי שנה לירושלים לחוג את חג הסוכות. והמלבי"ם במקום מסביר כי "יעלו תמיד בחג הסוכות לירושלים, כי מפלת גוג תהיה בחג הסוכות, ויעלו לחוג החג לזכרון הנס שנעשה ביום ההוא". בנבואת יחזקאל לא מוזכר בפרוש חג הסוכות. המלבי"ם מציין את דברי חז"ל שיש שלוש נבואות על מלחמת גוג. על הראשונה נבאו נביאים ראשונים, השנייה בנבואת יחזקאל והשלישית בנבואת זכריה.
מלחמת גוג אינה מלחמתו של עם ישראל. ה' הוא הנלחם בגויים באותו ובמופתים: "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" [. במהומה המרובה שתהיה יהרגו הגויים זה את זה: "והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" . ההרים יתמלאו בגויות ההרוגים המרובים שיקח לעם ישראל שבעה חודשים לקבור את כל ההרוגים . תוצאתה הסופית של המלחמה: "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה' "
תוצאת המלחמה אינה רק ניצחון בקרב, אלא ניצחון ההשקפה האלוקית לאורה הולך עם ישראל על השקפות הגויים המתכחשים לה. ואכן הרש"ר הירש עומד על הקשר שעושים הנביאים זכריה ויחזקאל בין חג הסוכות שבו יש שמחה יתירה המתבטאת גם בקרבנות המוקרבים בחג הסוכות לבין נצחון ההשקפה האלוקית והכרתם בה.
לדעת הרש"ר הירש המלה "גוג" נגזרת משורש "מגג" המורה על יצירת גג. הגויים בראשות המנהיג גוג סבורים שבכח עצמתם, הם יצרו לעצמם גג, אותו גג יציב וחזק המסמל את תלותם בעצמם ובכחם בלבד, ואת אי תלותם בה'. מנגד, סכך הסוכה שבונה עם ישראל מסמל חוסר יציבות והעדר כח עצמי, ובטחון בהנהגת ה'. מלחמת גוג בעם ישראל מתרחשת בסוכות, זהו "מאבק ה'גג' עם 'הסוכה'. רעיון התעתועים של הגג מייחס גדולה לאדם והאדם לא ימצא בו מנוח, ואילו אמיתה של הסוכה מורה לבטוח בשמחה בהגנת ה'. בוני המגדל ר"ל בניית מגדל בבל דגלו בהאלהת האדם ובקשו לכבוש את השמים; בוני הסוכה ייכנעו לה' וישמחו בחייהם עלי אדמות"
כאשר ליהודי יש את הגנת ה' ואת הבטחון בניצחון אמונתו וניצחון ההשקפה האלוקית לאורה הוא מנהל את חייו זו סיבה נוספת לשמחה היתירה של חג הסוכות. כי שמחה גדולה ואמיתית יכולה להיות רק במצב של בטחון מוחלט בהשקפה ובדרך בה צועד האדם. השמחה בניצחון האלוקי במלחמת גוג אינה רק בהבסת הגויים, אלא בהכרה ששמחה אמיתית קשורה לניצחון האמונה והרוח על הגשמיות והכח הפיזי. לפיכך, דוקא בעיצומו של החג בו אנו מצווים שלוש פעמים לשמוח בשיא השמחה מוזכרת מלחמת גוג כסמל לניצחון האמונה היהודית על שאר ההשקפות. ועם הביטחון באמונה ובהשקפה נותר רק להרבות ולשמוח.
בסוכות אנו קוראים שתי הפטרות העוסקות במלחמת גוג ומגוג. בא' סוכות קוראים פרק י"ד בספר זכריה, ובשבת חוה"מ סוכות קוראים ביחזקאל פרק ל"ח. מהו הקשר שבין מלחמת גוג ומגוג לחג הסוכות? מדוע דוקא בחג הסוכות בו אנו מצווים יותר מבכל חג אחר לשמוח "ושמחת בחגך" מוזכרת מלחמת גוג ומגוג? מה למלחמה כה קשה שתקרה באחרית הימים ולשמחה הגדולה של חג הסוכות?
מלחמת גוג ומגוג צפויה להתרחש באחרית הימים, כאשר עמים רבים בראשות והנהגת גוג מלך מגוג יילחמו בעם ישראל, תוך שהם כורתים ביניהם ברית לעלות מלחמה על ארץ ישראל ועל ירושלים בפרט. המלחמה תהיה בחג הסוכות ובסופה יכניע ה' את כל מלכי הגויים באותות ובמופתים.
הנביא זכריה מבטיח כי כל הנותר ממלחמת גוג יעלו מידי שנה לירושלים לחוג את חג הסוכות. והמלבי"ם במקום מסביר כי "יעלו תמיד בחג הסוכות לירושלים, כי מפלת גוג תהיה בחג הסוכות, ויעלו לחוג החג לזכרון הנס שנעשה ביום ההוא". בנבואת יחזקאל לא מוזכר בפרוש חג הסוכות. המלבי"ם מציין את דברי חז"ל שיש שלוש נבואות על מלחמת גוג. על הראשונה נבאו נביאים ראשונים, השנייה בנבואת יחזקאל והשלישית בנבואת זכריה.
מלחמת גוג אינה מלחמתו של עם ישראל. ה' הוא הנלחם בגויים באותו ובמופתים: "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב" [. במהומה המרובה שתהיה יהרגו הגויים זה את זה: "והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" . ההרים יתמלאו בגויות ההרוגים המרובים שיקח לעם ישראל שבעה חודשים לקבור את כל ההרוגים . תוצאתה הסופית של המלחמה: "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה' "
תוצאת המלחמה אינה רק ניצחון בקרב, אלא ניצחון ההשקפה האלוקית לאורה הולך עם ישראל על השקפות הגויים המתכחשים לה. ואכן הרש"ר הירש עומד על הקשר שעושים הנביאים זכריה ויחזקאל בין חג הסוכות שבו יש שמחה יתירה המתבטאת גם בקרבנות המוקרבים בחג הסוכות לבין נצחון ההשקפה האלוקית והכרתם בה.
לדעת הרש"ר הירש המלה "גוג" נגזרת משורש "מגג" המורה על יצירת גג. הגויים בראשות המנהיג גוג סבורים שבכח עצמתם, הם יצרו לעצמם גג, אותו גג יציב וחזק המסמל את תלותם בעצמם ובכחם בלבד, ואת אי תלותם בה'. מנגד, סכך הסוכה שבונה עם ישראל מסמל חוסר יציבות והעדר כח עצמי, ובטחון בהנהגת ה'. מלחמת גוג בעם ישראל מתרחשת בסוכות, זהו "מאבק ה'גג' עם 'הסוכה'. רעיון התעתועים של הגג מייחס גדולה לאדם והאדם לא ימצא בו מנוח, ואילו אמיתה של הסוכה מורה לבטוח בשמחה בהגנת ה'. בוני המגדל ר"ל בניית מגדל בבל דגלו בהאלהת האדם ובקשו לכבוש את השמים; בוני הסוכה ייכנעו לה' וישמחו בחייהם עלי אדמות"
כאשר ליהודי יש את הגנת ה' ואת הבטחון בניצחון אמונתו וניצחון ההשקפה האלוקית לאורה הוא מנהל את חייו זו סיבה נוספת לשמחה היתירה של חג הסוכות. כי שמחה גדולה ואמיתית יכולה להיות רק במצב של בטחון מוחלט בהשקפה ובדרך בה צועד האדם. השמחה בניצחון האלוקי במלחמת גוג אינה רק בהבסת הגויים, אלא בהכרה ששמחה אמיתית קשורה לניצחון האמונה והרוח על הגשמיות והכח הפיזי. לפיכך, דוקא בעיצומו של החג בו אנו מצווים שלוש פעמים לשמוח בשיא השמחה מוזכרת מלחמת גוג כסמל לניצחון האמונה היהודית על שאר ההשקפות. ועם הביטחון באמונה ובהשקפה נותר רק להרבות ולשמוח.
