דבר תורה לכיפור
לק"י דבר תורה ליום הכיפורים "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד" (שמות י"ט) השופר מסמל ניצחון היצר הטוב על היצר הרע והתבטלות מוחלטת מול רצון השם יתברך ורואים זאת : א. מצד שהשופר הוא של איל ומזכיר אילו של יצחק שמצד אחד יצחק היה מוכן להיות קרבן לה' יתברך ומצד שני אברהם אבינו מוכן להקריב את בנו קרבן לה' יתברך. ב. בצורתו – שיש לו פתח צר מצדו האחד ופתח רחב מצדו השני שזה מראה את השינוי באדם בחינת פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וזה סימן שאדם יכול להשתנות מקצה לקצה. ג. התחזקות הקול של השופר מעידה על רצון להשתפר, שופר זה אותיות שפרו והשופר עוזר לנו לזכור את מתן תורה שהיא התבלין של היצר הרע ובזה מתעורר האדם לקראת יום הדין שהרי קיבלנו על עצמנו "נעשה ונשמע" במתן תורה וכעת מה נאמר ומה נצטדק. "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" האדם אינו רואה את ההשגחה כיוון שלא נח לו להכיר טובה לבורא ולקיים מצוותיו. יש רמז לזה: בתפילת הפרנסה קוראים את הפסוק "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי" להראות גודל ההשגחה שאפילו שיוסף הצדיק שהיה עבד אצל אדונו, ההצלחה האירה לו פנים נגד הטבע, אבל אם נקרא את הפסוק מהסוף להתחלה זה מראה שהאדם לא רואה את ההשגחה "המצרי אדוניו בבית" אדם הופך את המעסיק שלו לאדונו. "ויהי מצליח איש" הטוען שהוא אדם מצליח ומלא כישרונות "ויהי יוסף את ה' ויהי" האדם אומר אני עוזר להקב"ה, אם אני לא עושה כלום לא יהיה לי מאומה. "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים" מעלת יום הכיפורים שביום הזה הקב"ה מוחל לעוונות עמו ישראל אבל יש תנאי לזה "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו" כלומר עזיבת החטא בפועל ובמחשבה וחזרה בתשובה. החטא מרחיק את האדם מה' יתברך והמצווה מקרבת אותו ולכן מעלת התשובה לקרב את האדם שחטא והיה רחוק מה' יתברך וכעת הוא נהיה קרוב יותר אל ה' בחינת "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" שאפילו מנשה המלך שהעמיד צלם בהיכל כאשר הוא קרא אל ה' יתברך, ה' חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד. חתירה בסתר מלשון "אם במחתרת ימצא הגנב. כדי שלא תעכב מידת הדין את תשובתו" (רש"י). התשובה מעידה על תיקון הדבר בשורשו , כמו שכתוב "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד" (יומא פ"ו) שאדם שקיבל נשמה טהורה וזכה מתחת כסא הכבוד ע"י התשובה מצליח להחזיר אותה לאותה מדרגה. כפרת יום הכיפורים תלויה בנו שנבין את גודל החטא שמקלקל נפש האדם וגורם לקלקול הבריאה ואז אדם מכיר בחסד ה' שנתן לנו יום שבו הקב"ה דן את העולם יחידי וביום הזה מקבל את תשובתו ומוחל לעוונותיו שנאמר "אנכי מוחה פשעיך למעני". במסכת יומא (פ"ה/ע"ב) נאמר: "דרש רבי אלעזר בן עזריה: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז, ל'); עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אפילו אם אדם מתכוון לשם שמיים כמעשה פנינה שהייתה מכעיסה את חנה כדי שתתפלל ותיפקד ע"י זה בזרע נענשה בעונש כמו שכתוב "ורבת בנים אומללה" (שמואל א'). וכן אם גרם צער לחברו בלא שיתכוון ייענש כמובא בגמרא (כתובות ס"ב/ע"ב) שמספרת על רבי רחומי שהיה מצוי לפני רבא בעיר מחוזא ,והיה רגיל לחזור לביתו בכל ערב יום כיפור שזה יום שחשוב לתיקון עניינים שבין אדם לחברו והנה יום אחד, התמשך הלימוד בערב יום כיפור, והייתה אשתו מחכה ומצפה לו שיבוא כל רגע ואינו מגיע. הצטערה האישה ודמעה זלגה מעינה, בזמן המעשה, ישב רב רחומי על הגג ונפתח הגג תחתיו והוא מת. אע"פ שאשתו תצטער יותר ברגע שיודיעו לה שבעלה מת ולא יבוא יותר לעולם, נענש רב רחומי ללמדך שהפוגע בחברו מהי חומרת הדין ועונשו אינו בתורת עונש גרידא אלא כאש אוכלת היא. ביום הכיפורים נותנים לאדם הזדמנות אחרונה לכפר ולתקן את דרכו. נבדוק את עצמנו כיצד התנהגנו כל השנה וכיצד נוכל לתקן את עצמנו לקראת השנה החדשה. אחת הנקודות מהחשובות ביותר שחובה לתקן זו מצוות "ואהבת לרעך כמוך" רעך בשינוי אותיות ערך, כלומר שיהיה ערך של חברך שווה כמו שאתה בעיניך כמוך ולכן מזה גם יהיה לך אהבה אליו כמו שאתה אוהב את עצמך. חשיבותה של מצוות אהבת ישראל כל כך גדולה וניכר גודל מעלתה מהפסוק "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא" ומפה לומדים מוסר גדול שאפילו אדום שיוצא בחרב לקראת ישראל, מזהירה התורה לא לתעב אותו רק כיוון שהוא מזרעו של אברהם אבינו, אז בוודאי קל וחומר בני ישראל צריכים להיזהר ביותר ולאהוב אחד את השני אהבת חינם ממש ! אבל מרוב חשיבותה של המצווה, רבים הקשיים לקיימה, כמו שאומר דוד המלך ע"ה: "רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום" אמר רבי שמעון בן אלעזר: אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה, טוב לו לזולת שתהיה לו בושה בעולם הזה ולא יתבייש בעולם הבא. יוסף קטנם של שבטים היה, ולא יכלו אחיו לענות כי נבהלו מפניו, לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מעשיו, על אחת כמה וכמה. נתבונן היכן הייתה התוכחה בדבריו של יוסף, הלא יוסף כאשר אמר: אני יוסף העוד אבי חי, ומיד לאחריו כתוב: ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, אחיו התביישו ממנו, כי נוכחו לדעת שהם טעו, כיוון שיוסף היה מגיע למצרים כי זה רצון ה' אבל מי יביע את הפעולה, אמרו חז"ל מגלגלים זכותו זכאי וחובה ע"י חייב. נשאלת השאלה מי יהיה בעל החוב לעולם הבא וזאת הבינו האחים שבאה לידם עבירה קשה ביותר. לצערנו לא כל אחד זוכה להכיר בטעותו ולכן הוא ממשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג, מסתפק בזה שהוא מתפלל וכו' ואינו משתדל על תיקון מידותיו ואינו מכבד את הבריות וגורם להם צער. ולא יסתפק האדם בתשובה שבינו לבין בורא עולם, אלא יתקן את עצמו בעניינים ששייכים בינו לבין חברו, כיוון שאם חטא כלפי חברו, ה' אינו מוחל לו עד שיירצה את חברו. כיוון שכל תכלית הבריאה היא גילוי כבודו יתברך, נתן הקב"ה לאדם להיות שותף ולתרום את חלקו ע"י עסק התורה וקיום המצוות ולכן תיקן לנו תשובה וכך מתקדש שמו. ובזה גדולה מעלתו של בעל תשובה יותר מהצדיק כמו שאמרו חז"ל (ברכות ל"ד):"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין". יהי רצון שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה ונזכה לגאולה שלמה אכי"ר. גמר חתימה טובה ! אוהב, רון http://hod.org.il/index.php?en=0&sc=2&pg=149
לק"י דבר תורה ליום הכיפורים "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד" (שמות י"ט) השופר מסמל ניצחון היצר הטוב על היצר הרע והתבטלות מוחלטת מול רצון השם יתברך ורואים זאת : א. מצד שהשופר הוא של איל ומזכיר אילו של יצחק שמצד אחד יצחק היה מוכן להיות קרבן לה' יתברך ומצד שני אברהם אבינו מוכן להקריב את בנו קרבן לה' יתברך. ב. בצורתו – שיש לו פתח צר מצדו האחד ופתח רחב מצדו השני שזה מראה את השינוי באדם בחינת פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וזה סימן שאדם יכול להשתנות מקצה לקצה. ג. התחזקות הקול של השופר מעידה על רצון להשתפר, שופר זה אותיות שפרו והשופר עוזר לנו לזכור את מתן תורה שהיא התבלין של היצר הרע ובזה מתעורר האדם לקראת יום הדין שהרי קיבלנו על עצמנו "נעשה ונשמע" במתן תורה וכעת מה נאמר ומה נצטדק. "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" האדם אינו רואה את ההשגחה כיוון שלא נח לו להכיר טובה לבורא ולקיים מצוותיו. יש רמז לזה: בתפילת הפרנסה קוראים את הפסוק "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי" להראות גודל ההשגחה שאפילו שיוסף הצדיק שהיה עבד אצל אדונו, ההצלחה האירה לו פנים נגד הטבע, אבל אם נקרא את הפסוק מהסוף להתחלה זה מראה שהאדם לא רואה את ההשגחה "המצרי אדוניו בבית" אדם הופך את המעסיק שלו לאדונו. "ויהי מצליח איש" הטוען שהוא אדם מצליח ומלא כישרונות "ויהי יוסף את ה' ויהי" האדם אומר אני עוזר להקב"ה, אם אני לא עושה כלום לא יהיה לי מאומה. "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים" מעלת יום הכיפורים שביום הזה הקב"ה מוחל לעוונות עמו ישראל אבל יש תנאי לזה "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו" כלומר עזיבת החטא בפועל ובמחשבה וחזרה בתשובה. החטא מרחיק את האדם מה' יתברך והמצווה מקרבת אותו ולכן מעלת התשובה לקרב את האדם שחטא והיה רחוק מה' יתברך וכעת הוא נהיה קרוב יותר אל ה' בחינת "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" שאפילו מנשה המלך שהעמיד צלם בהיכל כאשר הוא קרא אל ה' יתברך, ה' חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד. חתירה בסתר מלשון "אם במחתרת ימצא הגנב. כדי שלא תעכב מידת הדין את תשובתו" (רש"י). התשובה מעידה על תיקון הדבר בשורשו , כמו שכתוב "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד" (יומא פ"ו) שאדם שקיבל נשמה טהורה וזכה מתחת כסא הכבוד ע"י התשובה מצליח להחזיר אותה לאותה מדרגה. כפרת יום הכיפורים תלויה בנו שנבין את גודל החטא שמקלקל נפש האדם וגורם לקלקול הבריאה ואז אדם מכיר בחסד ה' שנתן לנו יום שבו הקב"ה דן את העולם יחידי וביום הזה מקבל את תשובתו ומוחל לעוונותיו שנאמר "אנכי מוחה פשעיך למעני". במסכת יומא (פ"ה/ע"ב) נאמר: "דרש רבי אלעזר בן עזריה: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז, ל'); עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אפילו אם אדם מתכוון לשם שמיים כמעשה פנינה שהייתה מכעיסה את חנה כדי שתתפלל ותיפקד ע"י זה בזרע נענשה בעונש כמו שכתוב "ורבת בנים אומללה" (שמואל א'). וכן אם גרם צער לחברו בלא שיתכוון ייענש כמובא בגמרא (כתובות ס"ב/ע"ב) שמספרת על רבי רחומי שהיה מצוי לפני רבא בעיר מחוזא ,והיה רגיל לחזור לביתו בכל ערב יום כיפור שזה יום שחשוב לתיקון עניינים שבין אדם לחברו והנה יום אחד, התמשך הלימוד בערב יום כיפור, והייתה אשתו מחכה ומצפה לו שיבוא כל רגע ואינו מגיע. הצטערה האישה ודמעה זלגה מעינה, בזמן המעשה, ישב רב רחומי על הגג ונפתח הגג תחתיו והוא מת. אע"פ שאשתו תצטער יותר ברגע שיודיעו לה שבעלה מת ולא יבוא יותר לעולם, נענש רב רחומי ללמדך שהפוגע בחברו מהי חומרת הדין ועונשו אינו בתורת עונש גרידא אלא כאש אוכלת היא. ביום הכיפורים נותנים לאדם הזדמנות אחרונה לכפר ולתקן את דרכו. נבדוק את עצמנו כיצד התנהגנו כל השנה וכיצד נוכל לתקן את עצמנו לקראת השנה החדשה. אחת הנקודות מהחשובות ביותר שחובה לתקן זו מצוות "ואהבת לרעך כמוך" רעך בשינוי אותיות ערך, כלומר שיהיה ערך של חברך שווה כמו שאתה בעיניך כמוך ולכן מזה גם יהיה לך אהבה אליו כמו שאתה אוהב את עצמך. חשיבותה של מצוות אהבת ישראל כל כך גדולה וניכר גודל מעלתה מהפסוק "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא" ומפה לומדים מוסר גדול שאפילו אדום שיוצא בחרב לקראת ישראל, מזהירה התורה לא לתעב אותו רק כיוון שהוא מזרעו של אברהם אבינו, אז בוודאי קל וחומר בני ישראל צריכים להיזהר ביותר ולאהוב אחד את השני אהבת חינם ממש ! אבל מרוב חשיבותה של המצווה, רבים הקשיים לקיימה, כמו שאומר דוד המלך ע"ה: "רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום" אמר רבי שמעון בן אלעזר: אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה, טוב לו לזולת שתהיה לו בושה בעולם הזה ולא יתבייש בעולם הבא. יוסף קטנם של שבטים היה, ולא יכלו אחיו לענות כי נבהלו מפניו, לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מעשיו, על אחת כמה וכמה. נתבונן היכן הייתה התוכחה בדבריו של יוסף, הלא יוסף כאשר אמר: אני יוסף העוד אבי חי, ומיד לאחריו כתוב: ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, אחיו התביישו ממנו, כי נוכחו לדעת שהם טעו, כיוון שיוסף היה מגיע למצרים כי זה רצון ה' אבל מי יביע את הפעולה, אמרו חז"ל מגלגלים זכותו זכאי וחובה ע"י חייב. נשאלת השאלה מי יהיה בעל החוב לעולם הבא וזאת הבינו האחים שבאה לידם עבירה קשה ביותר. לצערנו לא כל אחד זוכה להכיר בטעותו ולכן הוא ממשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג, מסתפק בזה שהוא מתפלל וכו' ואינו משתדל על תיקון מידותיו ואינו מכבד את הבריות וגורם להם צער. ולא יסתפק האדם בתשובה שבינו לבין בורא עולם, אלא יתקן את עצמו בעניינים ששייכים בינו לבין חברו, כיוון שאם חטא כלפי חברו, ה' אינו מוחל לו עד שיירצה את חברו. כיוון שכל תכלית הבריאה היא גילוי כבודו יתברך, נתן הקב"ה לאדם להיות שותף ולתרום את חלקו ע"י עסק התורה וקיום המצוות ולכן תיקן לנו תשובה וכך מתקדש שמו. ובזה גדולה מעלתו של בעל תשובה יותר מהצדיק כמו שאמרו חז"ל (ברכות ל"ד):"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין". יהי רצון שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה ונזכה לגאולה שלמה אכי"ר. גמר חתימה טובה ! אוהב, רון http://hod.org.il/index.php?en=0&sc=2&pg=149