איטי המקורי
New member
דבר מרגיז
הבן שלי בן ה4 וחצי נכנס לגן השפתי לפני שבוע כשבגן וגם אחה"צ בבית אנחנו מפעילים לו תוכנית משולבת של ABA וגרינשפן. כרגע אנחנו רק בשלב האבחונים לבניית התוכנית ולכן עדיין לא ישבנו בצורה מסודרת עם הגננת על התוכניות כדי לא לבזבז את זמנה על דברים שהם עדיין באוויר, מה שכן היות וזה גן שפתי ולגננות אין רקע הוצאתי להם חומר על הלקות וחומר כללי על 2 השיטות בהן נעבוד. הגננת לא היתה בגן בשבוע הראשון לשהותו של בני, היות ובנה אושפז. אתמול היא פגשה בו לראשונה. עם כניסתנו לגן הוא סירב לגשת אליה ופרץ בצרחות, ציפיתי שהיא תיגש אליו תציג את עצמה ותשאל לשמו ואולי גם תנסה לגרום לו להצטרף לשאר הילדים. היא נשארה ישובה במקומה צופה בנסיונות שלי להרגיע אותו עד שהגיעה הסייעת הצמודה, היות ונוכחותי בגן לא מאפשרת לו להירגע וכיוון שלא רציתי להפריע לתחילת מפגש הבוקר , השארתי אותו בידי הסייעת ויצאתי. במהלך היום הסייעת עידכנה אותי שהוא נרגע מיד ועבד יפה עם הילדים ולמעט הריכוז בו התקשה לשבת יותר מכעשר דקות הוא שיתף פעולה נפלא. כשבאתי לקחתו ניגשתי לגננת והסברתי לה שבימים תבנה תוכנית מסודרת ואז נשב לפגישה יחד עם כל הצוות ונלמד יחד איך לעבוד איתו בצורה הכי חופפת ומתאימה לדרישות הגן. הבוקר קיבלתי טלפון מהמפקחת של הגן, שהגננת התקשרה אליה נסערת ואמרה שהיא לא יודעת אם תוכל להמשיך כך, ואיזו מן שיטה זו שדוגלת בחוסר שימת גבולות מוחלט לילד וכו' אחרי יום אחד בלבד, שעליו העידה הסייעת שעבר נפלא......... ואנחנו מדברים על גננת בחינוך המיוחד, שאמורה לדעת שאין שום שיטה כזו ובטח אם קראה את החומר שהבאתי לה היא אמורה לדעת שהABA הוא ההיפך הגמור........ לא יודעת, אני פשוט מרגישה מן רפיון כזה.
הבן שלי בן ה4 וחצי נכנס לגן השפתי לפני שבוע כשבגן וגם אחה"צ בבית אנחנו מפעילים לו תוכנית משולבת של ABA וגרינשפן. כרגע אנחנו רק בשלב האבחונים לבניית התוכנית ולכן עדיין לא ישבנו בצורה מסודרת עם הגננת על התוכניות כדי לא לבזבז את זמנה על דברים שהם עדיין באוויר, מה שכן היות וזה גן שפתי ולגננות אין רקע הוצאתי להם חומר על הלקות וחומר כללי על 2 השיטות בהן נעבוד. הגננת לא היתה בגן בשבוע הראשון לשהותו של בני, היות ובנה אושפז. אתמול היא פגשה בו לראשונה. עם כניסתנו לגן הוא סירב לגשת אליה ופרץ בצרחות, ציפיתי שהיא תיגש אליו תציג את עצמה ותשאל לשמו ואולי גם תנסה לגרום לו להצטרף לשאר הילדים. היא נשארה ישובה במקומה צופה בנסיונות שלי להרגיע אותו עד שהגיעה הסייעת הצמודה, היות ונוכחותי בגן לא מאפשרת לו להירגע וכיוון שלא רציתי להפריע לתחילת מפגש הבוקר , השארתי אותו בידי הסייעת ויצאתי. במהלך היום הסייעת עידכנה אותי שהוא נרגע מיד ועבד יפה עם הילדים ולמעט הריכוז בו התקשה לשבת יותר מכעשר דקות הוא שיתף פעולה נפלא. כשבאתי לקחתו ניגשתי לגננת והסברתי לה שבימים תבנה תוכנית מסודרת ואז נשב לפגישה יחד עם כל הצוות ונלמד יחד איך לעבוד איתו בצורה הכי חופפת ומתאימה לדרישות הגן. הבוקר קיבלתי טלפון מהמפקחת של הגן, שהגננת התקשרה אליה נסערת ואמרה שהיא לא יודעת אם תוכל להמשיך כך, ואיזו מן שיטה זו שדוגלת בחוסר שימת גבולות מוחלט לילד וכו' אחרי יום אחד בלבד, שעליו העידה הסייעת שעבר נפלא......... ואנחנו מדברים על גננת בחינוך המיוחד, שאמורה לדעת שאין שום שיטה כזו ובטח אם קראה את החומר שהבאתי לה היא אמורה לדעת שהABA הוא ההיפך הגמור........ לא יודעת, אני פשוט מרגישה מן רפיון כזה.