דבר מסעיר קורה...
שחר מכריז "קקי!" בכוונה רבה כבר שבוע וחצי בערך, קצת לפני שהוא עושה קקי
גם באמבטיה הוא מתרומם פתאום, מסתכל על הבולבול והופ! עושה פיפי. יעני, הילד יודע מתי מגיעים צרכיו אל העולם.
המשפחה שלי נזפה בי שאנחנו לא מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה לגמילה. גמילה?? גמילה????
אני עוד לא התאוששתי מזה שהוא התחיל סופסוף להגיד מילים, איזה גמילה בראש שלכם?....
קיצר, האם באמת קיים כזה דבר, פספוס חלון הזדמנויות?
ואם כן - מה עושים??
קנינו סיר. הושבנו עליו את בובת הקואלה שלו עם החיתול. ישבנו עליו בעצמנו והכרזנו "קקי!" (זה היה די משעשע). כשניסינו להושיב אותו - עצבים. בכלל הילד נהיה עצבן לאחרונה, גיל שנתיים הנורא בשיאו כנראה.
כל זאת כשאני עשרה ימים לפני בחינת ההתמחות שלי (הסיבה למה קצת נעלמתי לאחרונה) ובהתקפי חרדה אחת ליומיים בערך. ממש לא בראש להתרוצץ אחרי פיפי וקקי...
שחר מכריז "קקי!" בכוונה רבה כבר שבוע וחצי בערך, קצת לפני שהוא עושה קקי
גם באמבטיה הוא מתרומם פתאום, מסתכל על הבולבול והופ! עושה פיפי. יעני, הילד יודע מתי מגיעים צרכיו אל העולם.
המשפחה שלי נזפה בי שאנחנו לא מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה לגמילה. גמילה?? גמילה????
אני עוד לא התאוששתי מזה שהוא התחיל סופסוף להגיד מילים, איזה גמילה בראש שלכם?....
קיצר, האם באמת קיים כזה דבר, פספוס חלון הזדמנויות?
ואם כן - מה עושים??
קנינו סיר. הושבנו עליו את בובת הקואלה שלו עם החיתול. ישבנו עליו בעצמנו והכרזנו "קקי!" (זה היה די משעשע). כשניסינו להושיב אותו - עצבים. בכלל הילד נהיה עצבן לאחרונה, גיל שנתיים הנורא בשיאו כנראה.
כל זאת כשאני עשרה ימים לפני בחינת ההתמחות שלי (הסיבה למה קצת נעלמתי לאחרונה) ובהתקפי חרדה אחת ליומיים בערך. ממש לא בראש להתרוצץ אחרי פיפי וקקי...
