לכבוש את ההר
New member
דברים שרואים משם!
חיזר שהיה חוזר לכוכב שלו ומתבקש לכתוב דו``ח על ישראל, קרוב לודאי שהיה כותב כדלקמן: חיי רוב העם מתנהלים בין עליבות לייאוש, לא לכולם יש עבודה, ולאלו שכן היא לא מספיקה כדי לפרנס את המשפחה ואם מגיעה קצבת סיוע מכנים אותם גנבים וממררים להם את החיים. בתי הספר מדכאים כל יצירה מחשבתית. לוקחים להם את הילדים לצבא ההגנה למשיחיות הפנדומנטלית, להיהרג על מזבח הטמטום. אז כשרע להם והם הולכים לרקוד קצת גם הרצפה נשמטת להם מתחת לרגליים, או שמישהו מתפוצץ להם בפּנים. בצר להם יוצאים לחיק הטבע ואז אם הכבישים לא הרגו אותם בדרך, אזי האוויר המזוהם כבר יחנוק אותם, או שהנחלים יסרטנו אותם. ואם נמאס להם והם ברחו, רחוק לנגב, מיד יגלו שזה לא מספיק רחוק, כי הכור הגרעיני מתפורר ומקרין להם בנשמה. הם מתבוננים על הילדים ואין להם להבטיח ולוא דבר אחד לעתיד, כי בעלי ההון והבנקים (ביד אחת עם המדינה) מוצצים את המעט שנותר בלשד עצמותיהם. כל מי שיש לו משהו בורח מכאן והקיץ חם ולח ומחניק, ודווקא עכשיו הכינרת מתייבשת והמים המעטים שעוד נותרו, מסתבר, ממש מורעלים. זאת ועוד, מעל הביצה הטובענית הזאת שטה לה במעגלים ספינת השוטים של ממשלת האחדות הדביקה, והמעגלים הולכים ומתקצרים כלפי המערבולת, והספינה שטה בעיוורון ועל התורן מתנופף לו בטמטום דגל ההצטדקות העצמית: ``אין בכלל בעיות``, אומר להם הפרס והארי(ק), ``פשוט כרגע אין לנו פרטנר``. רק הפלסטינים מפריעים להם בכל המזבלה הזאת. ובאמת איזה מזל יש להם שהפלסטינים עוד בסביבה, ועדיין הם מצליחים להתפוצץ פה ושם. אחרת הם היו כבר מזמן מגיעים לפינה הבאה ושם מחכים בזעם לפחות 2 מיליוני מיואשים שיהודה ושומרון וחבל עזה מעניינים את התחת היבש שלהם, פחות מהשלג דאשתקד. (מכתב שקיבלתי מחבר הנמצא בארה``ב)
חיזר שהיה חוזר לכוכב שלו ומתבקש לכתוב דו``ח על ישראל, קרוב לודאי שהיה כותב כדלקמן: חיי רוב העם מתנהלים בין עליבות לייאוש, לא לכולם יש עבודה, ולאלו שכן היא לא מספיקה כדי לפרנס את המשפחה ואם מגיעה קצבת סיוע מכנים אותם גנבים וממררים להם את החיים. בתי הספר מדכאים כל יצירה מחשבתית. לוקחים להם את הילדים לצבא ההגנה למשיחיות הפנדומנטלית, להיהרג על מזבח הטמטום. אז כשרע להם והם הולכים לרקוד קצת גם הרצפה נשמטת להם מתחת לרגליים, או שמישהו מתפוצץ להם בפּנים. בצר להם יוצאים לחיק הטבע ואז אם הכבישים לא הרגו אותם בדרך, אזי האוויר המזוהם כבר יחנוק אותם, או שהנחלים יסרטנו אותם. ואם נמאס להם והם ברחו, רחוק לנגב, מיד יגלו שזה לא מספיק רחוק, כי הכור הגרעיני מתפורר ומקרין להם בנשמה. הם מתבוננים על הילדים ואין להם להבטיח ולוא דבר אחד לעתיד, כי בעלי ההון והבנקים (ביד אחת עם המדינה) מוצצים את המעט שנותר בלשד עצמותיהם. כל מי שיש לו משהו בורח מכאן והקיץ חם ולח ומחניק, ודווקא עכשיו הכינרת מתייבשת והמים המעטים שעוד נותרו, מסתבר, ממש מורעלים. זאת ועוד, מעל הביצה הטובענית הזאת שטה לה במעגלים ספינת השוטים של ממשלת האחדות הדביקה, והמעגלים הולכים ומתקצרים כלפי המערבולת, והספינה שטה בעיוורון ועל התורן מתנופף לו בטמטום דגל ההצטדקות העצמית: ``אין בכלל בעיות``, אומר להם הפרס והארי(ק), ``פשוט כרגע אין לנו פרטנר``. רק הפלסטינים מפריעים להם בכל המזבלה הזאת. ובאמת איזה מזל יש להם שהפלסטינים עוד בסביבה, ועדיין הם מצליחים להתפוצץ פה ושם. אחרת הם היו כבר מזמן מגיעים לפינה הבאה ושם מחכים בזעם לפחות 2 מיליוני מיואשים שיהודה ושומרון וחבל עזה מעניינים את התחת היבש שלהם, פחות מהשלג דאשתקד. (מכתב שקיבלתי מחבר הנמצא בארה``ב)
