דברים שצריך
דיברתי עכשיו עם חברה טובה, די דשמ"שית, שהחליטה לוותר על יצירת קשרים עם גברים חילוניים לחלוטין כי ככה היא בטוח לא תצליח להשאר דתיה, הצעתי סברה שאולי אם היא תהייה דתיה או לא תלוי במה שהיא רוצה, ובמה שעושה לה טוב, הרבה יותר מאשר בשאלה מי יהיה בנזוגה, והצעתי שאולי בסוף היא תינשא לגבר דתי וטוב, ותחייה חיים דתיים טובים, אבל האהבה אעפס, תהיה בינונית משהו (גם אם טובה), ואמרתי, בשורה התחתונה, שהיא צריכה לעשות מה שהיא רוצה ולא מה שהיא חושבת שהיא צריכה ומה שנראה לה נכון, היא הסבירה לי שככה זה הרבה פעמים - מה שרוצים זה לא מה שנכון לעשות, למשל (הדוגמא הקלאסית) רוצים לגנוב אבל אסור ואז באה ההארה שזו המצאה של החיים הדתיים, רק בחיים הדתיים, הטפתי לה, יש את הפער הנורא הזה בין רוצים לצריכים. וזה שקר של בני עקיבא הדוגמא הזו עם הגניבה, כי בשורה התחתונה אף פעם לא באמת רציתי לגנוב, או לרצוח, או להרביץ, או להרוס ספסל ציבורי, ולעומת זאת הרבה מאד פעמים רציתי לחלל שבת, לאכול חלב אחרי בשר או לגעת בגבר לפני הנישואין, כיוון שכל הדברים מהסוג הראשון הם דברים שנראים לי לא בסדר ולא היה לי שום רצון לעשות משהו שיפגע באחר, וכל הדברים מהסוג השני - אין שום מניעה לעשות אותם, באמת שאין בהם שום דבר לא בסדר, פוגע, או הרסני ופתאום הבנתי שאולי זו אחת הסיבות לפער התפיסה בנושא ביני לבין בנזוגי (חילוני מרחם) שלא מבין למה לגבי חצי מהדברים אני מתמודדת בלבטים הקשים שבין רוצה לצריך, מתחשק לראוי, כי כל כך הרגילו אותי שככה זה החיים - חצי מהדברים את ממש אבל ממש ממש רוצה לעשות אבל אסור לך, למה? ככה כי לא כל מה שרוצים צריך לעשות נראה לכם?
דיברתי עכשיו עם חברה טובה, די דשמ"שית, שהחליטה לוותר על יצירת קשרים עם גברים חילוניים לחלוטין כי ככה היא בטוח לא תצליח להשאר דתיה, הצעתי סברה שאולי אם היא תהייה דתיה או לא תלוי במה שהיא רוצה, ובמה שעושה לה טוב, הרבה יותר מאשר בשאלה מי יהיה בנזוגה, והצעתי שאולי בסוף היא תינשא לגבר דתי וטוב, ותחייה חיים דתיים טובים, אבל האהבה אעפס, תהיה בינונית משהו (גם אם טובה), ואמרתי, בשורה התחתונה, שהיא צריכה לעשות מה שהיא רוצה ולא מה שהיא חושבת שהיא צריכה ומה שנראה לה נכון, היא הסבירה לי שככה זה הרבה פעמים - מה שרוצים זה לא מה שנכון לעשות, למשל (הדוגמא הקלאסית) רוצים לגנוב אבל אסור ואז באה ההארה שזו המצאה של החיים הדתיים, רק בחיים הדתיים, הטפתי לה, יש את הפער הנורא הזה בין רוצים לצריכים. וזה שקר של בני עקיבא הדוגמא הזו עם הגניבה, כי בשורה התחתונה אף פעם לא באמת רציתי לגנוב, או לרצוח, או להרביץ, או להרוס ספסל ציבורי, ולעומת זאת הרבה מאד פעמים רציתי לחלל שבת, לאכול חלב אחרי בשר או לגעת בגבר לפני הנישואין, כיוון שכל הדברים מהסוג הראשון הם דברים שנראים לי לא בסדר ולא היה לי שום רצון לעשות משהו שיפגע באחר, וכל הדברים מהסוג השני - אין שום מניעה לעשות אותם, באמת שאין בהם שום דבר לא בסדר, פוגע, או הרסני ופתאום הבנתי שאולי זו אחת הסיבות לפער התפיסה בנושא ביני לבין בנזוגי (חילוני מרחם) שלא מבין למה לגבי חצי מהדברים אני מתמודדת בלבטים הקשים שבין רוצה לצריך, מתחשק לראוי, כי כל כך הרגילו אותי שככה זה החיים - חצי מהדברים את ממש אבל ממש ממש רוצה לעשות אבל אסור לך, למה? ככה כי לא כל מה שרוצים צריך לעשות נראה לכם?
