דברים שידעתי לספר.....
כאמור אני נולדתי לפני בערך 20 שנה, כבן ראשון להורי (מתוך 3). הלידה היתה בבית חולים בלינסון-פ"ת. גם אני נחשבתי כנס רפואי באותה תקופה. שקלתי בלידתי, 1300 גרם ולאחר מכן ירדתי במשקל ל-800 גרם. נולדתי עם חור במעיים. עוד בהתחלה הרופאים לא נתנו לי סיכוי של ממש לשרוד. ואפשר להגיד ששרדתי הרבה בזכות תושייתם של הורי, שלא הסכימו לוותר. הביאו מומחה מחו"ל, ע"מ להציל אותי. אבל כל זה, היסטוריה מבחינתי. היסטוריה שאני מקבל עליה תזכורת אחת לכמה זמן, מבני משפחתי. מה שכן, בגלל מה שעברתי הורי "שמרו עליי בכפפות של משי" ועדיין שומרים. זה בא לידי ביטוי באופן החינוך שלי ואז נוצר, באופן טיבעי, מצב שבו קיים הבדל ביני לבין אחיי. ההרגשה קצת מעיקה.....
כאמור אני נולדתי לפני בערך 20 שנה, כבן ראשון להורי (מתוך 3). הלידה היתה בבית חולים בלינסון-פ"ת. גם אני נחשבתי כנס רפואי באותה תקופה. שקלתי בלידתי, 1300 גרם ולאחר מכן ירדתי במשקל ל-800 גרם. נולדתי עם חור במעיים. עוד בהתחלה הרופאים לא נתנו לי סיכוי של ממש לשרוד. ואפשר להגיד ששרדתי הרבה בזכות תושייתם של הורי, שלא הסכימו לוותר. הביאו מומחה מחו"ל, ע"מ להציל אותי. אבל כל זה, היסטוריה מבחינתי. היסטוריה שאני מקבל עליה תזכורת אחת לכמה זמן, מבני משפחתי. מה שכן, בגלל מה שעברתי הורי "שמרו עליי בכפפות של משי" ועדיין שומרים. זה בא לידי ביטוי באופן החינוך שלי ואז נוצר, באופן טיבעי, מצב שבו קיים הבדל ביני לבין אחיי. ההרגשה קצת מעיקה.....