חבר של כלם
New member
דברים מן הלב
חוגים והרקדות נוסטלגיה הגענו לימים טובים. המדריכים המתחרים על נתח הרוקדים הממלאים את אולמותיהם, חרדים לגורלם. הם הגיעו לסוף הדרך עם הריקודים החדשים. אני אהבתי מאוד את הריקודים החדשים , המעודכנים ביותר, שיצאו זה עתה מן התנור, נתקף עכשו ,בכעס ובשיטנה – לכל ריקוד – המצאה חדש, שמביאים היום לחוגים. כולם בנויים על שטנץ, צ´ה צ´ה צ´ה דרוך , סיבוב הבן , סיבוב הכת – קישקוש בלוש. אלה לא ריקודי עם. אלה ריקודים , שתכליתם – להשתיק את הזילזול שיש לרוקדים, במדריכים, שלא שולטים בחומר. מדריכים אלה מפעילים ציוד מודרני עם ידע- אפס. d.g. מחפשי פרנסה קלה. השאלה אינה ריקודים נוסטלגים או חדשים, השאלה הרבה יותר יסודית – מה המדריך יודע מיסודות ריקודי העם שלנו ומה ביכולתו להקנות. אם הוא תוצר של הרקדות עכשויות , חבר של "יוצרים " צעירים , שצריך לעזור להם להתפרסם, או בוגר אולפן, רציני, שלמד ומכיר טוב את החומר. אם יסודות הכשרתו מעולים, הוא יהיה מעולה בעבודתו, אבל אם הוא מהנחשלים – כך תראה עבודתו. גם אם יבואו אליו הרבה רוקדים, הם יגיעו כעבור זמן למסקנה שלי – הבל הבלים . הריקודים וממציאיהם שייכים לרובד אישי חלש ונחשל, מנסים בכל כוחם להתבלט. אין פלא , שהם אלימים, נאבקים בחבריהם הקרובים ביותר (לא דוגמת - מולוך ) נסחפים לגסטרונומיה ולשיטות פירסום נלוזות ועלובות. הם הצליחו להפוך אותנו לעדר. ההרקדה היתה לעגל הזהב, מין מעשה תרפים, חסר תועלת וכבוד. כשמדריך מזמין אורח , מבזבז זמנם של המשתתפים בהרקדה, בלימוד ריקוד קלוקל, לא חוזר עליו, בשבוע שלאחר מכן ומלמד במקום - ריקוד חדש . זאת - בריחה מן האחריות. הוא לא יודע את הריקוד , שלימדו בשבוע שעבר, ובמקום זה מסבן את הרוקדים, ומסיח את דעתם, מהריקוד הקלוקל , ומחפש דרכים לתקן - ולהגביר את ביטחונו העצמי. צריך לההפסיק עם הלימוד הסוציאלי של ריקודים. אם יש יוצר , שמחפש מעבדת נסיונות, שיעשה זאת עם אשתו וחבריו בבית, ולא יטריד ציבור שלם, יקלקל הרקדה, ויאלץ , את חברו – התומך הסוציאלי – לברוח מאחריות . ריקוד שלא עבר השתלמות - אין להכניסו להרקדה !! המשך יבוא !........
חוגים והרקדות נוסטלגיה הגענו לימים טובים. המדריכים המתחרים על נתח הרוקדים הממלאים את אולמותיהם, חרדים לגורלם. הם הגיעו לסוף הדרך עם הריקודים החדשים. אני אהבתי מאוד את הריקודים החדשים , המעודכנים ביותר, שיצאו זה עתה מן התנור, נתקף עכשו ,בכעס ובשיטנה – לכל ריקוד – המצאה חדש, שמביאים היום לחוגים. כולם בנויים על שטנץ, צ´ה צ´ה צ´ה דרוך , סיבוב הבן , סיבוב הכת – קישקוש בלוש. אלה לא ריקודי עם. אלה ריקודים , שתכליתם – להשתיק את הזילזול שיש לרוקדים, במדריכים, שלא שולטים בחומר. מדריכים אלה מפעילים ציוד מודרני עם ידע- אפס. d.g. מחפשי פרנסה קלה. השאלה אינה ריקודים נוסטלגים או חדשים, השאלה הרבה יותר יסודית – מה המדריך יודע מיסודות ריקודי העם שלנו ומה ביכולתו להקנות. אם הוא תוצר של הרקדות עכשויות , חבר של "יוצרים " צעירים , שצריך לעזור להם להתפרסם, או בוגר אולפן, רציני, שלמד ומכיר טוב את החומר. אם יסודות הכשרתו מעולים, הוא יהיה מעולה בעבודתו, אבל אם הוא מהנחשלים – כך תראה עבודתו. גם אם יבואו אליו הרבה רוקדים, הם יגיעו כעבור זמן למסקנה שלי – הבל הבלים . הריקודים וממציאיהם שייכים לרובד אישי חלש ונחשל, מנסים בכל כוחם להתבלט. אין פלא , שהם אלימים, נאבקים בחבריהם הקרובים ביותר (לא דוגמת - מולוך ) נסחפים לגסטרונומיה ולשיטות פירסום נלוזות ועלובות. הם הצליחו להפוך אותנו לעדר. ההרקדה היתה לעגל הזהב, מין מעשה תרפים, חסר תועלת וכבוד. כשמדריך מזמין אורח , מבזבז זמנם של המשתתפים בהרקדה, בלימוד ריקוד קלוקל, לא חוזר עליו, בשבוע שלאחר מכן ומלמד במקום - ריקוד חדש . זאת - בריחה מן האחריות. הוא לא יודע את הריקוד , שלימדו בשבוע שעבר, ובמקום זה מסבן את הרוקדים, ומסיח את דעתם, מהריקוד הקלוקל , ומחפש דרכים לתקן - ולהגביר את ביטחונו העצמי. צריך לההפסיק עם הלימוד הסוציאלי של ריקודים. אם יש יוצר , שמחפש מעבדת נסיונות, שיעשה זאת עם אשתו וחבריו בבית, ולא יטריד ציבור שלם, יקלקל הרקדה, ויאלץ , את חברו – התומך הסוציאלי – לברוח מאחריות . ריקוד שלא עבר השתלמות - אין להכניסו להרקדה !! המשך יבוא !........