דברים לא מקובלים.
אני מרשה לעצמי להיות לא פופולרית: אני שמנה. אני יודעת את זה. אני לא אוהבת את זה. כשאני מצליחה לרזות, אני הרבה יותר אוהבת את עצמי. יש לי חלום, שכשארזה, אעשה ניתוח לשאיבת שומן בבטן - הגדולה והנפולה הזאת, שמאז הלידות נראית כמו ערמה נפולה של שומן, והרמת חזה, שמאותן סיבות - קרי - הנקות , נפלו והפטמות שלי מסתכלות על הריצפה. כל פעם אני אומרת לעצמי שזה יהיה הפרס שלי על שאצליח לרזות. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את עצמי כאדם. אני באמת חושבת שאני אחלה בן אדם - אמא טובה, אדם טוב, מצליחה מקצועית, חברה טובה לחברים שלי, וכו וכו. באמת אישה מוכשרת וחכמה. אבל מה - מרגישה שהשומן הזה פוגם בנשיות שלי. ואני יודעת שכולם כאן יתנפלו עלי. אבל כך אני מרגישה. הביטחון העצמי שלי עולה עם כל ק"ג שיורד - וזו אולי בעיה, כי אני סובלת מעודף ביטחון עצמי. העניין הזה עם להיות שמנה, שהייתי כבר כל מיני "שמנה". כזאת ששוקלת 127 ק"ג, וגם כזאת ששוקלת 70 ק"ג. ואתם יודעים מה? - שמנה בראש היא תמיד שמנה. ואני תוהה, היום בעודי נפטרת מהסיפרה השלישית, אם כשארד עוד 30 ק"ג אהיה "לא שמנה". איך נפטרים מהבאג הזה במוח. איזה דיאטה יש לשם?
אני מרשה לעצמי להיות לא פופולרית: אני שמנה. אני יודעת את זה. אני לא אוהבת את זה. כשאני מצליחה לרזות, אני הרבה יותר אוהבת את עצמי. יש לי חלום, שכשארזה, אעשה ניתוח לשאיבת שומן בבטן - הגדולה והנפולה הזאת, שמאז הלידות נראית כמו ערמה נפולה של שומן, והרמת חזה, שמאותן סיבות - קרי - הנקות , נפלו והפטמות שלי מסתכלות על הריצפה. כל פעם אני אומרת לעצמי שזה יהיה הפרס שלי על שאצליח לרזות. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את עצמי כאדם. אני באמת חושבת שאני אחלה בן אדם - אמא טובה, אדם טוב, מצליחה מקצועית, חברה טובה לחברים שלי, וכו וכו. באמת אישה מוכשרת וחכמה. אבל מה - מרגישה שהשומן הזה פוגם בנשיות שלי. ואני יודעת שכולם כאן יתנפלו עלי. אבל כך אני מרגישה. הביטחון העצמי שלי עולה עם כל ק"ג שיורד - וזו אולי בעיה, כי אני סובלת מעודף ביטחון עצמי. העניין הזה עם להיות שמנה, שהייתי כבר כל מיני "שמנה". כזאת ששוקלת 127 ק"ג, וגם כזאת ששוקלת 70 ק"ג. ואתם יודעים מה? - שמנה בראש היא תמיד שמנה. ואני תוהה, היום בעודי נפטרת מהסיפרה השלישית, אם כשארד עוד 30 ק"ג אהיה "לא שמנה". איך נפטרים מהבאג הזה במוח. איזה דיאטה יש לשם?
בעיקרון אני חזקה ומתמודדת, אבל יודעת מהן נקודות החולשה שלי. בעניין הלא מקובלים - כל הזמן כותבים פה על לאהוב את הגוף שלך, על לקבל את עצמך כמו שאת... ואני לא. אוהבת אותי - כן, מאוד. את הגוף, כמו שהוא - לא. כן, כשהוא רזה יותר. לא שדוף - גם אם ארצה לא אצליח, אלא מידה 42 תספק אותי. לאהוב אותו. אבל ההפרדה הזאת - אני וגופי, היא בעכריי. אני מרגישה בחורה חמודה וסקסית בתוך גוף שמן ומסורבל.