דביר - גיזרון

[kamashay]

דביר - גיזרון

נאמר בויקיפדיה:
"מקרא. מצודת ציון: בית קדש הקדשים קרויה דביר, על שם שהדבור יצא משם"
היינו - "דביר" גזור "מדבור"
אך מהוא הדבור? האם יש קשר לחרק?
רוב תודות

 

[אבו זקן]

דיבור, לא דַבּוּר

 

[kamashay]

יפה, אם כן, הניסוח בויקיפדיה שגוי? (ראה הפנייה בתוכן)

"מקרא. מצודת ציון: בית קדש הקדשים קרויה דביר, על שם שהדבור יצא משם."
https://he.wiktionary.org/wiki/דביר
&nbsp
&nbsp

 

[אבו זקן]

במחשבה שניה

אולי הדָבוּר (ב' רפה, שכחתי את הסימו המקובל) על משקל "שָבוּר".

 

[איתי שלר]

לא שגוי

פשוט פירוש מצודת ציון המצוטט בערך נכתב במאה ה-18, ואילו האקדמיה ללשון החליטה על כללי הכתיב חסר הניקוד במאה ה-20.
לכן כשהוא כותב "על שם שהדבור" צריך לקרוא: "על שם שהדִּבּור".

 

[חוכך בדעתו 2]

דבור בלי י' ניחא, אך מה נֹאמר על ניקוב הבית?!

"בית קדש הקדשים קרויה דביר, על שם שהדבור יצא משם."

 

[איתי שלר]

כנראה בדרכו של אבן עזרא, בראשית לב, ט (שלדעתו בית - זו"נ).

 

[חוכך בדעתו 2]

אבן עזרא מן המתמיהים היה בעניין זה (שכן אין ל'בית' זֵכֶר

כנקבה לא במקרא ולא במשנה, ופירושו של ראב"ע למשלי ב יח המביאו לניקוב גם הוא תמוה ואינו מקובל בקרב הפרשנים), כיוון שכך קשה להאמין ש'מצודת ציון' אימץ את דרכו זו המתמיהה.

 

[איתי שלר]

מכיוון

שגם בפסוק במשלי המצודות נוקט בית בלשון נקבה, מסתבר שהוא אימץ את שיטת ראב״ע למרות זאת.

 

[חוכך בדעתו 2]

זה דבר 'מצודת ציון' על משלי ב יח:

~~~~~~~~~~~~~~~~~
"משלי פרק-ב
{ד} וכמטמנים. אוצרות הטמונים : {ז} תושיה. התורה נקראת תושיה מלשון יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם, ורז''ל אמרו ע''ש שמתשת גוף האדם הלומדה : {ט} מעגל. שביל ודרך כמו פרשו רשת ליד מעגל (תהלים קמ) : {י} ינעם. ענין מתיקות וערבות : {טו} עקשים. העקומים : ונלוזים. נוטים מדרך הישר וכן ונלוז דרכיו בוזהו (לקמן יד) : {יז} אלוף. שר כמו אלופי ומיודעי (תהלים נ''ה) ור''ל הבעל : {יח} שחה. ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם (ישעיה ה) : {כא} יותרו. מלשון נותר : {כב} יסחו. ענין עקירה ממקום כמו ויסחך מאוהל (תהלים נב) : "
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למיטב הבנתי אין כאן שום נקיטת עמדה לגבי מינו של 'בית', וודאי שאין כאן ניקובו.

 

[איתי שלר]

דומני

שמצודת דוד שם מתייחס לעניין (אותו מחבר כמו מצודת ציון).

 

[חוכך בדעתו 2]

ניתי אינטרטנט ונחזי.

(מצודת דוד, איוב ב יח):
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
{יח} כי שחה. בית הזונה הוא מקום מדרון לרדת בה אל המיתה ;
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ובכן, האוגד 'הוא' דינו לזַכֵּר את הנושא (במקרה שלנו את 'בית' - נושא דיוננו).

נ"ב: אשר להמשך : "... הוא מדרון לרדת בה אל המיתה" - חידה היא ותהי לחידה, אך כך או כך ה'בה' הנקבי מתייחס ל'מקום' או ל'מדרון' ולא ל'בית'.

 

[איתי שלר]

חידה

לא הייתי מתייחס אל שינוי המין כאל חידה קשה, לאור העובדה שמדובר בלשון הגמישה של תקופת הביניים שבה תוכל למצוא חריגות כהנה וכהנה. אבל, במקרה זה נראה לי שהמצודות מפרש במשלי שבית הוא נקבה, מכיוון שאני מבין מדבריו שהנושא של ״שחה״ הוא הבית ולא האישה הזרה (אולי ההבנה שלי לא מוכרחת).

 

[הדיוט גמור]

וקליין אומר...

קליין קושר את הדביר (חדר פנימי, חדר אחורי) לשורש ד-ב-ר (2) שקיים בשפות שמיות שונות ומובנו שונה משורש ד-ב-ר (1) שקשור לדיבורים ודברים. ככל שהבנתי ד-ב-ר מציין משהו אחורי, נדחף וכד'. ההסבר המלא בקישור

 

[אבל השם שרציתי תפו]

דבור מערבית (החרק)

בעברית יש קשר משמעות בין אמירה-שליטה-הליכה בחלק מהשורשים: דב"ר, מש"ל, נה"ג, שו"ח (שין שמאלית), נג"ד.
&nbsp
בערבית גם אמר- אמיר
&nbsp
&nbsp