דארפור

יש הרבה ספרים כאלה (וגם סרטים)

אני מכירה למשל "שלוש פני לחווה (Eve)" זו מחלה שמצטלמת טוב. אבל רוב הפסיכיאטרים לא ראו אף חולה אחד כזה בחייהם.
 
אולי האיש שחשב שאישתו היא כלב?

לגבי רוב הפסיכיאטרים וגו', ישנה נטייה לייחס מחלה זו לנפגעות ונפגעי גילוי עריות הסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית ברמה חמורה, מתוך חוסר הבנה מספקת.
 

יוסי ר1

Active member
לא, ואני לא מאמין שאף אחד כאן לא מכיר את הספר

הספר מתאר מטופל שהתברר שתשע אישיויות שונות שוכנות בו, וצצות החוצה ומשתלטות עליו לפי הסיטואציה בה הוא נמצא. קראתי לפני כ20 שנים, בזמנו אני זוכר שנחשב לספר מוכר.
 

יוסי ר1

Active member
בטוח. זה ספר עם שם פרטי כלשהו, כמו טוד.

עוד כמה ימים בטח יפול לי האסימון. ואני מקווה שאהיה אז מתחת לפנס...
 
לי זה דווקא לא נשמע כמו הספר של סאקס

כי סאקס, אם אני לא טועה, נוירולוג. וריבוי אישויות דורש דווקא פסיכיאטר. אגב, איך כותבים: אישויות או אישיויות ?
 

Grey Faerie

New member
המאמר נורא ארוך

ולי יש מחר מתכונת בתנ"ך, אז אני אקרא אותו מחר. אבל בינתיים אני אגיב לפי מה שאני חושבת- אני מבינה את הגישה שאתה בא ממנה אבל אני לא מסכימה איתה. לפעמים יוצא לנו לקרוא בעיתון על איזה מיליונר שתורם את כל הונו לצדקה או לאנשים אקראים או לאיזה מוסד- אני בטוח שרוב האנשים מרימים גבה ומתרעמים על כך שהמשפחה המסכנה לא זכתה לכלום ואנשים זרים פתאום מקבלים. זו הנורמה כיום. דאג לעצמך ולמשפחתך קודם ואח"כ תראה מה אתה יכול לעשות בשביל האחרים. זה ברור לי לגמרי, זה אפילו הגיוני. אבל הבעיה שלי היא שאני לא מבינה ממתי זה נהיה מוסרי ובסדר, לא לעזור לאנשים רק כי הם לא קרובים אליך באיזשהוא קשר. (כולנו בני אדם. זה לא קשר?) זה כמו שיש אנשים שרואים התעללות בבעלי חיים, ציד, ואפילו אכילה שלהם כמשהו לגיטימי. אני לא. אני לא יכולה לשנות את העולם, אבל אני בהחלט יכולה לכעוס על החלטות כמו אי-עזרה לפליטים שנמצאים במצוקה רק בגלל שהם לא משלנו. שנה שעברה, למדתי מחשבת ישראל. אחד הנושאים היה נושא "לא תעמוד על דם רעך" - בהתחלה נראה לי מוזר, החובה הזו להגיש עזרה או שאתה כשאשם לעבירה, אחר כך התחלתי יותר להבין והיום אני מסכימה באופן מלא ואפילו מוצאת קשר לעניין שלנו.
 

יוסי ר1

Active member
תגידו, מה נסגר אתכם?!

איך נדע מה לצנזר אם אתם כל הזמן כותבים באנגלית?
 
למעלה