דאגרו בוקר טוב

[ילד רע ומר]

כי את לקחת

פיסת אורגניזם
והפסקת בגללו ללמוד.

למדתי ממך!!

 

[wish2]

אתה הכי מקטין אותי פה.

 

[ילד רע ומר]

אני הכי לא.

 

[wish2]

בטח שכן

 

[ילד רע ומר]

נכון

 

[wish2]

אפס מחורבן

 

[ילד רע ומר]

יש לך את זה ביותר תקע אותי עכשיו?

 

[wish2]

לא מעוניינת.אבל תודה.אני מעריכה את זה מאוד.

 

[צ ע ד]

אני הייתי הברווזון המכוער....

לא יודעת איך, אולי כי הייתי שקטה כל-כך ושונה במראה ובהתנהגות.

נחשבתי הילדה הכי "מכוערת"/ "לא-מקובלת" בכיתה שלי ו-אולי אפילו בשכבה.

המורה היתה מושיבה ילדים מופרעים לידי בטענה שהקיר ידבר איתם לפני שאני אוציא הגה.

אם הייתי במסיבה והיה מספר אי-זוגי של בנים ובנות כאשר יש בת אחת יותר ממניין הבנים
זו הייתי אני שהייתה נשארת לבד בריקודי סלואו.

חייתי בשיברון-לב תמידי.

ביסודי הייתי מאוהבת ב-"מלך הכיתה" במשך 6 שנים והוא לא הסתכל בכלל לכיוון שלי.

רק בגיל 22-23 התחלתי לקלוט באמת איך אני נראית כשיצאתי עם דוגמנים אחד אחרי השני.

פגשתי את אותו מלך כיתה ביסודי לפני חצי שנה. הוא חזר בתשובה והיה באחת
מההרצאות בנושאי יהדות שאני לפעמים הולכת אליהם.

הוא היה מוכר לי אבל לא הצלחתי לזהות אותו עם הזקן
ופתאום הוא זורק את השם שלי ואני הייתי בהלם כשקלטתי שזה הוא.
ולא רק שהוא זכר את השם שלי הוא התחיל להגיד עליי המון דברים טובים וזכר תחביבים שלי.
יכולתי להבין בשניות למה התאהבתי בו. גם היום יש לו הרבה קסם.

היום, בדיעבד, אני חושבת שהראייה שלי על הילדות היתה מעוותת.

בנוסף, זה גרם לי לחשוב באמת לחשוב שהכל לטובה ואנחנו לא מפספסים דברים.


אחלה פוסט וויש.

 

[כאילו יש מחר]

אני הייתי גאון קטן

ומאד מפותח לגילי

אז דברים באו לי מאד בקלות.
לא למדתי איך ללמוד. לא הייתי צריך.

אז באוניברסיטה די היה לי קשה
ובכלל כישורים חברתיים הם ממני והלאה
גם היום.

 

[צ ע ד]

אתה יודע מה היו מבקשים ממני באמת או חובה...

שאני אעשה לאנשים שיעורי-בית.

נכון שהייתי תלמידה מצוינת אבל יש יותר מעליב מזה?

מה גם, שאפילו את שיעורי הבית שלי לא הייתי עושה.


אני מאוד השתפרתי בנוגע לכישורים חברתיים.
עבדתי על זה שנים בצורה עקיפה.

 

[puma141]

כל הכבוד צעד..באמת. זה

נראה לא דבר פשוט בכלל..

 

[צ ע ד]

נכון...

אני אגלה לך את הסוד.

מה שעשיתי זה לאהוב ולהעריך יותר את עצמי.
וזה השליך על כל החיים שלי.

כשאני אוהבת את עצמי אני באמת יכולה לאהוב אנשים אחרים.
כשאני מקשיבה לעצמי אני יכולה להקשיב לאנשים אחרים.
כשאני לא שופטת את עצמי אני לא מרגישה צורך לשפוט אחרים.

וכו' וכו'. ככה זה עובד < עבורי בכל אופן >

 

[puma141]

מסכימה עם הכל, רק בדבר אחד יש

לי בעיה קטנה..

הקטע של לשפוט אותי.
יכול להיות שאפשר לקרוא לזה לא לשפוט, אלא לבדוק.
סוג של לשפוט.
אני כל הזמן עושה את זה לעצמי. כל הזמן!
רק כדי להשתפר..רק כדי להבין אותי טוב יותר, לחדד.

אם קורה לי משהו עם מישהו/י ועל פניו הוא לא בסדר מבחינתי בתחושה.
אני מידית כמעט, שואלת אותי..."ואיפה את לא בסדר?" כי הרי לא בעיה להאשים.
ואני רוצה להיות בטוחה כשאני "מאשימה".
תמיד אני בודקת את עצמי בציציות. תמיד.

 

[obelina]

זה בגלל שהכנת את השיעורים לאחרים, לכן לא

לא היה לך זמן להכין את שלך.

 

[Jake Speed]

היום אתה בוחר

להרחיק ממך אחרים.

אתה מתנהג כמו חת'כת חרא עלוב לכל מי שמראה לך טיפת חיבה.

המבחן האמיתי שלך מגיע תמיד בנקודה שבה מישהו אומר לך: "אוקיי, אתה מתנהג כמו חרא, אני רואה מעבר לזה. בוא, זרוק את החרא שלך קצת לכיוון שלי, See if I care".
ואז אתה סתם מתנהג כמו שפן.

 

[ThisIsThe308]

זה שבנקודת זמן מסויימת

הוא היה קצת או הרבה חרא אליך לא מכשיר את השטח להגיד שהוא תמיד ככה ואל כולם.

 

[כאילו יש מחר]

אוי תעשה לי טובה. אתה מדבר כאילו

אתה מכיר אותי יותר טוב ממה שאני מכיר את עצמי.


זובתיבאמשך

 

[Jake Speed]

לא מכיר אותך בשיט, רק רואה איך אתה כותב

זדיין

 

[נסחפת עם הגלים]

תזדיינו כבר.