Dinosaur jr
New member
ג`יימס.
אמא שלו החליטה לקרוא לו ג`יימס כשנולד, על שמו של איזה שחקן מפורסם שהסתובב רוב הזמן עם הרבה ג`ל בשיער ושיגע נערות צעירות בארצות-הברית ועוד כמה מיליוני נערות ברחבי העולם.גם לה היו תלויים פוסטרים שלו על קירות החדר אי שם בשנות ה-50. לכל הסובבים אותו היה ברור שהפרט המשותף היחידי לג`יימס מקליפורניה ולג`יימס כהן מעיירת הפיתוח בנגב הוא השם.ג`יימס היה צנום וממושקף,הוא לא היה ממש טיפש אבל גם לא אינטיליגנט במיוחד,בקיצור לא אחד שבחורות היסטריות מתחבאות לו בחדר-המדרגות ושולחות לו מכתבים עם ריח.למען האמת הבחורה היחידה איתה היה בקשר במהלך התיכון היתה אחת שנעזרה בו בתקופת הבגרויות ובתמורה לכך היתה בת-זוגתו במסיבת הסיום של כתה י``ב.בסוף שנת הלימודים החל ג`יימס ללמוד נהיגה בקצת כסף שחסך מעבודות מזדמנות אך עד מהרה בערך בשיעור הנהיגה השלישי הבהיר לו מורה הנהיגה שהוא חסר קורדינציה מספקת ושהוא לא מוכן לקחת עליו אחריות.הגיוס לצה``ל הגיע ולאחר קורס קצר הוסמך ג`יימס כמכונאי רכב ושובץ באחד הבסיסים במרכז הארץ.בגיל 21 כשהשתחרר מצה``ל מצא עבודה במוסך היחידי שהיה בעיר והרוויח משכורת ממוצעת תמורת עבודה מאומצת ושחורה.יום הולדתו ה-24 היה יום חורפי וגשום במיוחד,אמא שלו צלצלה לאחל לו מזל טוב בבוקר לפני שיצא לעבודה והיא גם היתה היחידה.בהפסקת הצהריים התיישב ג`יימס על כסא קטן ונשען על הקיר, בעודו נוגס בכריך אותו קנה במכונת האוכל נחו עיניו על מוסף התרבות של ``מעריב`` שהיה מונח על השולחן,במיוחד משכה את עיניו כתבה לרגל 35 שנה למותו הטראגי של ג`יימס דין ג`יימס דין-המיתוס היה כתוב בכותרת. ג`יימס קרא את הכתבה עד הסוף ודמעות החלו לנשור מעיניו והרטיבו את העיתון.`` אפילו למות כמוהו אני לא יכול`` עברה המחשבה בראשו.בסוף יום העבודה חזר לביתו השקט והריק ונכנס למיטה.רגע לפני שנרדם והחל לחלום על מכוניות,במיוחד על כאלה שמתנגשות בו הוא הספיק לזמזם לעצמו Happy birthday to you.
אמא שלו החליטה לקרוא לו ג`יימס כשנולד, על שמו של איזה שחקן מפורסם שהסתובב רוב הזמן עם הרבה ג`ל בשיער ושיגע נערות צעירות בארצות-הברית ועוד כמה מיליוני נערות ברחבי העולם.גם לה היו תלויים פוסטרים שלו על קירות החדר אי שם בשנות ה-50. לכל הסובבים אותו היה ברור שהפרט המשותף היחידי לג`יימס מקליפורניה ולג`יימס כהן מעיירת הפיתוח בנגב הוא השם.ג`יימס היה צנום וממושקף,הוא לא היה ממש טיפש אבל גם לא אינטיליגנט במיוחד,בקיצור לא אחד שבחורות היסטריות מתחבאות לו בחדר-המדרגות ושולחות לו מכתבים עם ריח.למען האמת הבחורה היחידה איתה היה בקשר במהלך התיכון היתה אחת שנעזרה בו בתקופת הבגרויות ובתמורה לכך היתה בת-זוגתו במסיבת הסיום של כתה י``ב.בסוף שנת הלימודים החל ג`יימס ללמוד נהיגה בקצת כסף שחסך מעבודות מזדמנות אך עד מהרה בערך בשיעור הנהיגה השלישי הבהיר לו מורה הנהיגה שהוא חסר קורדינציה מספקת ושהוא לא מוכן לקחת עליו אחריות.הגיוס לצה``ל הגיע ולאחר קורס קצר הוסמך ג`יימס כמכונאי רכב ושובץ באחד הבסיסים במרכז הארץ.בגיל 21 כשהשתחרר מצה``ל מצא עבודה במוסך היחידי שהיה בעיר והרוויח משכורת ממוצעת תמורת עבודה מאומצת ושחורה.יום הולדתו ה-24 היה יום חורפי וגשום במיוחד,אמא שלו צלצלה לאחל לו מזל טוב בבוקר לפני שיצא לעבודה והיא גם היתה היחידה.בהפסקת הצהריים התיישב ג`יימס על כסא קטן ונשען על הקיר, בעודו נוגס בכריך אותו קנה במכונת האוכל נחו עיניו על מוסף התרבות של ``מעריב`` שהיה מונח על השולחן,במיוחד משכה את עיניו כתבה לרגל 35 שנה למותו הטראגי של ג`יימס דין ג`יימס דין-המיתוס היה כתוב בכותרת. ג`יימס קרא את הכתבה עד הסוף ודמעות החלו לנשור מעיניו והרטיבו את העיתון.`` אפילו למות כמוהו אני לא יכול`` עברה המחשבה בראשו.בסוף יום העבודה חזר לביתו השקט והריק ונכנס למיטה.רגע לפני שנרדם והחל לחלום על מכוניות,במיוחד על כאלה שמתנגשות בו הוא הספיק לזמזם לעצמו Happy birthday to you.
זה עצוב!!! מאיפה הסיפור?? אבל יפה אתה כותב!!!