ג'ת'רו טול- מטאל?!

[AnarchistPhilosopher]

ג'ת'רו טול- מטאל?!

אתמול ב-vh1 הייתה תוכנית על 40 האירועים הכי לא מטאליים (מה לעשות הם לא מדברים הרבה על רוק מתקדם), ואירוע שנכנס לקטגוריה (של עשרת האירועים הכי לא מטאליים) הוא זכייתה של ג'ת'רו טול בגראמי בשנת 1988 (אם אני זוכר נכון) בקטגוריה של להקת המטאל/הרוק הכבד הטובה ביותר באותה שנה, מישהו מבין למה הם בחרו בהם ולמה בכלל הם נכנסו לקטגוריה של המטאל? מה הם לא מכירים בזאנר של רוק מתקדם? מלבד העובדה שזה מעליב את הרוק הכבד זה גם מעליב את מעריצי הרוק המתקדם, איזו פאדיחה לגראמי הדפוק הזה... נ.ב כמעט שכחתי, הם גם זכו בפרס שזה עוד יותר מגוחך...(-:

 

[orbiti]

איך קשר לרוק מתקדם

ג'תרו טאל הפכו בתקופה ההיא (סוף שנות השמונים) למעין להקת הארד רוק שכזאת, וזנחו כמעט לחלוטין את הרוק המתקדם והפולק שאפיין אותם בתקופה הקלאסית. בדיעבד, החומרים שלהם מהתקופה ההיא לא שרדו את מבחן הזמן, והיום אנחנו בעיקר זוכרים את האלבומים המוקדמים יותר שלהם, אבל בזמנו יצאו מהאלבומים האלו כמה להיטים, והם זכו להצלחה מסוימת בקרב קהל הרוק הכבד.

 

[AnarchistPhilosopher]

המטאליסטים היו נגד הבחירה

בעיקר בגלל הסלידה מהחליל, וקשה לי להגיד שאני לא מבין לליבם. לחליל ולרוק כבד אין הרבה קשר.

 

[רוברט ווקר]

לא מדויייק

ג'תרו טאל קיבלו את הפרס במקום המועמדים הראויים ביותר לזכייה באותה שנה - מטאליקה. כל מבקרי המוסיקה היו בהלם מהבחירה. האלבומים שהוציאו בתקופה הזו, Crest of a Knave ו-Rock Island לא זכו לפופולריות שחרגה מחוג האוהדים הותיק. הפרס, גם אם לא הודו בזה באופן רשמי, ניתן להם יותר כהוקרה על פועלם לאורך השנים, ובמידה לא מבוטלת על פועלם ה"פרוגי" בשנות ה-70. בלי קשר, ג'תרו טאל זנחו את הפרוג באופן רשמי (מבחינת איאן אנדרסון) כבר אחרי Passion Play, ובאופן מעשי האלבום האחרון שלהם שניתן לשייך במלואו לז'אנר הוא Minstrel in the Gallery שיצא ב-75. אבל עדיין, בכל אלבום שלהם שיצא אח"כ עדיין היו חומרים מורכבים, עם משקלים לא סטנדרטיים ומעברי אקורדים מרובים. המינון אמנם ירד עם השנים, אבל גם באלבומים משנות ה-80, אולי להוציא Catfish Rising, יש שירים מורכבים. ב-Rock Island שיצא בשנה שבה הם זכו בפרס (אם אני זוכר נכון) יש את קטע הנושא שהוא די מורכב ואף מכיל רפרנס לירי לאקואלאנג ("Looks like a record cover from 1971").

 

[orbiti]

גם למטאליקה יש קטעים מורכבים

והם משחקים לא מעט עם משקלים א-סימטריים ומהלכי אקורדיים מיוחדים ולא סטנדרטיים, במיוחד באלבומים Master of puppets וAnd justice for all. זה נכון שהבחירה בג'תרו היתה מפתיעה יחסית, אבל האלבומים שלהם באותה תקופה בהחלט לא היו חריגים מדי בז'אנר ההארד-רוק האמריקאי. אגב, אני לא מסכים שמינסטרל הוא אלבום הפרוג האחרון של ג'תרו טאל. בSongs from the wood יש את המוזיקה המורכבת ביותר שג'תרו טאל כתבו מבחינה ריתמית ועיבודית, ולמרות ההשפעות הפולקיות הכבדות, הוא בהחלט נכנס לקטגוריית הרוק המתקדם לטעמי.

 

[רוברט ווקר]

וגם לצביקה פיק

וואלה יופי

 

[orbiti]

הכוונה היתה

שהמשחקים של ג'תרו טאל מסוף שנות השמונים פה ושם עם משקלים א-סימטריים ורעיונות אחרים לא הופכים אותה ללהקה חריגה בז'אנר של ההארד רוק, בדיוק כפי שהם לא הפכו את מטאליקה ללהקה חריגה.

 

[רוברט ווקר]

אוקיי, מבין ולא מסכים

ג'תרו טאל של סוף שנות ה-80 אולי מזכירים לפרקים להקות כמו ZZ-Top או Dire Straits, אבל אין שום דמיון, לא בהלחנה ולא בעיבודים ללהקות המטאל המצליחות של התקופה (מטאליקה, גאנז, בון ג'ובי, איירון מיידן וכו'). זו פשוט שפה מוסיקלית אחרת. מנדולינות, חלילים, לחנים שהם בארוק הרבה יותר מאשר בלוז. חריגים ועוד איך.

 

[orbiti]

מוזר לי מה שאתה אומר

למשל, את בון ג'ובי הייתי מכניס בלי בעיה לאותה קטגוריה של גאנז (למרות הבדלים מסוימים ביניהם, שלא הייתי מגדיר אותם כמהותיים במיוחד), אבל מטאליקה נשמעים שונה ב180 מעלות משני ההרכבים האלה (מדובר על 88, לפני שיצא האלבום השחור) - הסגנון שלהם מהיר ועצבני, השירים מאד ארוכים וכוללים הרבה קטעים אינסטרומנטליים, ההרמוניה כרומטית מאד (לעומת הבלוזיות של בון ג'ובי והחבר'ה, או הניאו-קלאסיקה של איירון מיידן), השירה נמוכה ויש הרבה רעיונות ריתמיים א-סימטריים. אז למה כל ההרכבים האלה נמצאים תחת אותו ז'אנר? בעיקר בגלל מאפיינים חיצוניים מאד כלליים (גיטרה עם דיסטורשן, תופים 'מנופחים' וכו') שגם ג'תרו טאל באותה תקופה ענו עליהם. נכון, לג'תרו טאל היו קטעים עם חלילים ומנדולינות פה ושם בתקופה ההיא, אבל ההרמוניה נשארה בלוזית מאד, והאסתטיקה התבססה בעיקר על הגיטרות החשמליות עם הצליל המאד מסוים הזה, והתופים מלאי הריוורב, וזה הספיק באותו זמן בשביל להשתייך לאותו ז'אנר של הארד רוק\מטאל.

 

[רוברט ווקר]

לא השתכנעתי

ג'תרו טאל היו בשנים האלה להקה של האוהדים הישנים שלהם. צעירים חובבי רוק כבד בכלל לא שמעו עליהם. מסחרית הם לא דגדגו את ההצלחה של הלהקות המובילות. החומר שלהם, גם אם ניסה להתכוונן באסתטיקה הצלילית שלו למיינסטרים של הרוק הכבד (וגם, בצורה הרבה יותר מינורית מאיך שאתה מציג את זה), עדיין היה נטוע חזק בהשפעות הפולק והמוסיקה הקלאסית. מטאליקה בחיים לא היו כותבים קטעים כמו Strange Avenues או Budapest.

 

[שיר דויטש]

אתם שוכחים משהו אחד חשוב

אין קטגוריה של רוק מתקדם בטקסי הגראמי, וממתי הגראמי מבינים משהו במוסיקה בכלל?

 

[cut2]

זה דווקא לא חשוב

כי נניח וJT בסוף האייטיז היא אכן להקת פרוג כמו שטוען השריף, היו מכניסים אותה לקטגוריה של רוק כללי, או משהו כזה, ולא למטאל...