גשר צר...

טאKילה

New member
גשר צר...../images/Emo126.gif

אדם צריך לעבור גשר צר צר מאוד מבלי לפחד מהאינסופיות של העולם. מבעד חלון אני משקיפה על ילדות שמיהרה לדרכה, משחקי קלאס, מחבואים, חמש אבנים, דום-שתיקה, גומי וכו' ריח ים ארמונות חול, צידנית עם כריכים שתייה קרטיב ואבטיח צונן. לרקוד את החורף עם מגפי גומי בשלולית מים, להירטב מזרזיפי הגשם. מנסה להספיק להביט לאותם שמים של ילדות מבלי לחשוב מה יקרה בעוד עשרות שנים. מכל המראות שהיו בעבר נשארו רק זיכרונות, ותחושה שיד זדונית גנבה את עידן התמימות. מוכר הנפט השיכור, ומוכר הקרח וקול הפעמון כבר לא יעברו מכאן. העגלות עם הסוסים נעלמו, האורוות עם חבילות חציר כוסו באספלט שסומן לחניוני מכוניות מרהיבות עיניים. במקום פרדס התפוזים נבנו בנינים גורדי שחקים, השוק עם הריחות והצבעים שודרג לסופר מרקט נטול ניחוחות המדפים כמסדר מוצגים. גם האנשים אחרים, עצבניים חומרניים, זה כבר לא יהיה מה שהיה. אז, מה כל כך חשוב המבט ההוא אל השמים?! אני מדמיינת עכשיו את המקום בו נמצאות המחשבות, אותן מחשבות נמצאות במקום בו הייתי רוצה להיות. תעצרו את הרכבת תנו לי לרדת... אני רוצה ללכת הביתה, לטעום געגוע אל ימי התום. קצת ישן, אבל....בא לי
 

שמים1

New member
קצת ישן , אבל לא נס ליחו ../images/Emo141.gif

לכולנו יש את רגעי הגעגועים לימים אחרים. ולי כעת יש כאלה במיוחד....לימים של חורף , ספונים כולנו מסביב לשולחן , אבא רכון איתנו ומשחק ביום שבת מונופול , וכמו יהודים טובים כולנו מתמקחים ומתווכחים , על בתי מלון ורכישות...ואבא מכין לכולנו סחלב חם עם קוקוס וצנוברים מעל ובוזק קינמון.... טעם של פעם , זכרונות עבר , והרכבת באמת נוסעת מהר , ואילו אנח חשה שרוצה גם לעצור אותה קצת ולהחזיר הגלגל לאחור. כתבת יפה טאקילה , אמיתי ונוגע , ונגעת לי במקום עדין בלב.
 
טאkי חייכתי../images/Emo13.gif

ילדות אחרת מקסימה יותר מזו של היום מי צריך ת'מחשב בכלל לשחק למטה בלי כל פחד לקפוץ בחבל לשחק ב"אולר" תופסת מחבואים בכדור ובכלל ובשבע בערב קולות של אמא קוראת לי ליאאווור בואי הביתה.. ואני עונה לב רגעעעע ואחר כך היא שוב קוראת ליאאאווור בואי הביתה כל אם צועקת לבן או לבת מי חלם על הדבר הזה סלולרי טלויזיה מה זה ?זה רק באמריקה אצלנו רק רדיו איזה תסכית ברשת ב' פול טמפל זוכרת? ואחר כך טלויזיה בשחור לבן או לכל היותר יום אחד בצבע ובקבוקי החלב של תנובה עם החלבן והשמנת למעלה איך נזכרת פתאום והזכרת איזה כיפיוף ליאור
 
מי לא מתגעגע לימי התום.....

את יודעת... כייף מידי פעם לעצור את רכבת החיים ככה סתם באמצע... לרדת בתחנה... ושוב להיות שם... עם זכרונות הילדות... החוויות ועם הריח של פעם! לכל אחד יש את הפינה האישית הזאת... שהיא פרטית! איך כתבת? געגוע לימי התום.... אהבתי טאקי!
 
מתגעגעת לימים הם

אחחחח לימים ששיחקנו בחוץ עד "החושך" היום אני כמעט היסטרית כשמתחיל להחשיך ולא כל הילדים בבית.. מתגעגעת לימים ששיחקנו עם חברים וההורים היו רגועים כי כולם הכירו את כולם בשכונה מתגעגעת לימים ההם בגללי ולמען הילדים שלי
 
למעלה