הנזק כבר התחיל, משך השרות של הבית התקצר
על פי התאור וה"יצירתיות" של הקבלן, הנזק כבר התחיל ויתבטא בעלויות תחזוקת שלד גבוהות מוקדם מהצפוי - סביר שהבית יעלה לכם כסף לא מתוכנן תוך כ- 10 שנים.
ראשית - כל (!!!) מעטפת הבית צריכה ליהיות אטומה על פי תקנות הבנייה המחייבות.
במידה ולא בוצע איטום מתחת לרצפה ומעל לארגזי הקלקר - זהו ליקוי בנייה.
במידה ובוצע איטום - הקידוח פגע בו.
שנית - סביר שהקידוח חשף ברזל זיון שהיה מכוסה קודם בבטון, כך שתהליך ההחלדה (קורוזיה) כבר התחיל אצלכם בעומק הבטון.
הברזל המחליד מתנפח ותוך שנים ספורות יסדוק את הבטון מסביבו, שנושא בעומסי הלחיצה.
הברזל המחליד מקטין את שטח (כמות) הברזל הנושא בעומסי המתיחה.
הסדקים חושפים עוד ברזל לסביבה ומאיצים את הידרדרות הבטון המזויין.
שלישית - מה לעשות:
- במידה והבטון שיצקתם הוא "תפקודי" על פי תקן 118 (בטון בחוזק הדרוש, לרוב ב-30, עם מעכב קורוזיה מסוג
2005-MCI), הברזל מוגן ונותר רק לסתום את החורים על פי המלצת קודמי.
- במידה והבטון שיצקתם הוא בטון "גבולי" על פי תקן 118 (בטון עם עודף צמנט, עודף חוזק מיותר, סדיקה מוגברת, ורגישות יתר לשגיאות יישום), מומלץ:
* למרוח את הרצפה במעכב קורוזיה מסוג
2020-MCI
* לסתום את החורים בהתאם להמלצות קודמי
* להזמין בטון "תפקודי" בהמשך השלד, על מנת לענות מראש על שגיאות יישום נוספות כגון כיסוי ברזל חסר/אפסי, סגרגציות, חוטי קשירה שמגיעים עד פני הבטון, הפסקות יציקה רשלניות, ועוד.
מאמר המסביר את דרגות החשיפה מופיע באתר איגוד המהנדסים
בקישור הזה
בתמונה - יישום מעכב קורוזיה על בטון קשוי
בהצלחה