גשם חזק הנכון
זה היה יום שישי גשום. שעת ערב – 22:30 בערך. גשם סוחף ירד על כביש 4. הייתי ברכי מבית הורי ברעננה לכיוון ביתי בת"א. בד"כ אני פונה ימינה בצומת גהה, אבל אורות מהבהבים של מכונית, מתחת לגשר, גרמו לי להמשיך ישר. עמדה שם מכונית ובה בחורה שנראתה קצת חסרת אונים. החלון הרטוב מנע ממני לראות ברגעים הראשונים האם היא בוכה, או שסתם הגשם יוצר רושם כזה. אבל היא לא בכתה. נגמר לה הדלק, זה כל הסיפור, ולפי מיטב חוקי מרפי, נגמרה ממש באותו הזמן הסוללה של הנייד. כל זה הסתבר לי לאחר שעצרתי, שאלתי אם היא צריכה עזרה. בימים כתיקונם איני עושה זאת, אך הגשם הסוחף והקור המקפיא גרמו לי לשאול. אז היא סיפרה את כל מה שסופר. היא בדרכה מארוחה משפחתית, ממש כמוני, רק שהיא היתה אצל אחותה (אשר גרה במושב ליד נתניה, שכחתי את שמו). מזל שהרדיו שלה פעל, כי כבר שעה היא תקועה שם, חסרת אונים, בלא שאף אחד עוצר לה. היא הודתה לי בנימוס מהוסס וחשדני. הבהרתי לה שאין לה מה לפחד, אני מעוניין רק לעזור לה. מצד שני, כל אחד היה אומר את זה, גם אם כוונותיו הן רעות, לא? טוב, אבל אני לפחות יודע שאני איש טוב וממש לא מתכוון לרעות. , נחזור לעינינים – ראיתי כאמור בעיניה שיש חשד. הצעתי לה טרמפ לתחנה הקרובה (יש תחנה ממש בירידה לכיוון ר"ג). הגענו, לקחתי בקבוק ריק שמצאתי על הרצפה, מילאנו אותו בנטול עופרת (על חשבוני – היא שכחה את הארנק באוטו כמובן…) וחזרנו לאוטו שלה. שמנו את הדלק, והאוטו עדיין לא נדלק – ידוע לכל בעל הבנה בדבר, כי לוקח זמן לכל הג'יפה שנתקעה שם להתמוסס ולתת לדלק להגיע למנוע. זה ייקח שעתיים, שלוש, ואז זה יפתח והאוטו יניע. הצעתי לה טרמפ הביתה, ושמחר תבוא לקחת את הרכב משם. התברר שהיא גרה ממש קרוב אלי (על כיכר רבין ברחוב גורדון– אני גר ברחוב בלוך). הורדתי אותה ונסעתי כשלפתע שמעתי צעקות… משום מה הפלאפון שלי היה אצלה ביד והיא רק רצתה להחזיר לי אותו. עצרתי ובאתי לקחת, ואז היא אמרה לי את מה שידעתי – היא נורא פחדה מכל העניין והיא מעונינצת להודות לי. הלכנו שם לאיזה פאב חמים, שתינו כוס בירה. שמה נירית, בת 25, נפרדה לפני חודשים מחבר שהיה לה קצת יותר משנתיים, ומאז היא לבד. נחסוך את כל השיחה שקלחה לה במהירות באותו ערב, ואחרי כמה כוסות יין, נהייתה שיחה מצחיקה וזורמת. בערך בשתיים, כשעלינו אלי הביתה (היא גרה עם שותף, אני לבד – יותר נוח להיות אצלי), הענינים נהיו מהירים. היין עשה את שלו, כמו גם הערב המצחיק והנחמד לשנינו אשר עברנו. תוך שתי דקות הצמדתי אותה לקיר במסדרון קורע ממנה את חולצת הכפתורים שלבשה ואת החצאית הסקסית בטירוף אשר כיסתה את האזור שלשוני חפצה ביקרו… היא נשארה בתחתונים וחזיה. לקח לי עוד 10 שניות בדיוק להעיף ממנה את החזיה. אני דרך אגב, כבר הייתי בתחתונים בלבד, שגם הן כבר לא ממש הצליחו למנוע הצצה של הזין העומד שלי החוצה. הוא נגע בכוס שלה. היא היתה חמה. טרפתי את שדיה, ליקקתי כל נקודה בכל פיטמה. ידי שלחו עצמן לעבר ישבנה. פתחו אותו. קרעו את התחתונים שלה. פתחתי עם ידי את התחת תוך כדי חיכוך של הזין בכוס שלה, והמשך בלתי פוסק של מציצת הפטמות החמה והמחרמנת הזו. אחרי חודשיים ללא סקס שלה, ושלושה וחצי שלי, לקח לזין שלי 20 שניות לפני שהוא חדר אל גופה הרטוב. האצבע שלי נכנסה לישבנה. היא גנחה מהנאה. הושבתי אותה על השיש במטבח (יש לי שיש נמוך, כך שזה מאוד נוח). זיינתי אותה חזק. היד שלה נשלחה לעבר הדגדגן על מנת להגביר את הנאתה. נשכתי את פטמותיה כ"כ חזק, כמעט חתכתי אותן. אחרי שגמרתי בתוכה, היא התעקשה לנקות את הזין שלי עם לשונה. בבוקר , אחרי שהתקלחנו, הקפצתי אותה לאוטו שלה.
זה היה יום שישי גשום. שעת ערב – 22:30 בערך. גשם סוחף ירד על כביש 4. הייתי ברכי מבית הורי ברעננה לכיוון ביתי בת"א. בד"כ אני פונה ימינה בצומת גהה, אבל אורות מהבהבים של מכונית, מתחת לגשר, גרמו לי להמשיך ישר. עמדה שם מכונית ובה בחורה שנראתה קצת חסרת אונים. החלון הרטוב מנע ממני לראות ברגעים הראשונים האם היא בוכה, או שסתם הגשם יוצר רושם כזה. אבל היא לא בכתה. נגמר לה הדלק, זה כל הסיפור, ולפי מיטב חוקי מרפי, נגמרה ממש באותו הזמן הסוללה של הנייד. כל זה הסתבר לי לאחר שעצרתי, שאלתי אם היא צריכה עזרה. בימים כתיקונם איני עושה זאת, אך הגשם הסוחף והקור המקפיא גרמו לי לשאול. אז היא סיפרה את כל מה שסופר. היא בדרכה מארוחה משפחתית, ממש כמוני, רק שהיא היתה אצל אחותה (אשר גרה במושב ליד נתניה, שכחתי את שמו). מזל שהרדיו שלה פעל, כי כבר שעה היא תקועה שם, חסרת אונים, בלא שאף אחד עוצר לה. היא הודתה לי בנימוס מהוסס וחשדני. הבהרתי לה שאין לה מה לפחד, אני מעוניין רק לעזור לה. מצד שני, כל אחד היה אומר את זה, גם אם כוונותיו הן רעות, לא? טוב, אבל אני לפחות יודע שאני איש טוב וממש לא מתכוון לרעות. , נחזור לעינינים – ראיתי כאמור בעיניה שיש חשד. הצעתי לה טרמפ לתחנה הקרובה (יש תחנה ממש בירידה לכיוון ר"ג). הגענו, לקחתי בקבוק ריק שמצאתי על הרצפה, מילאנו אותו בנטול עופרת (על חשבוני – היא שכחה את הארנק באוטו כמובן…) וחזרנו לאוטו שלה. שמנו את הדלק, והאוטו עדיין לא נדלק – ידוע לכל בעל הבנה בדבר, כי לוקח זמן לכל הג'יפה שנתקעה שם להתמוסס ולתת לדלק להגיע למנוע. זה ייקח שעתיים, שלוש, ואז זה יפתח והאוטו יניע. הצעתי לה טרמפ הביתה, ושמחר תבוא לקחת את הרכב משם. התברר שהיא גרה ממש קרוב אלי (על כיכר רבין ברחוב גורדון– אני גר ברחוב בלוך). הורדתי אותה ונסעתי כשלפתע שמעתי צעקות… משום מה הפלאפון שלי היה אצלה ביד והיא רק רצתה להחזיר לי אותו. עצרתי ובאתי לקחת, ואז היא אמרה לי את מה שידעתי – היא נורא פחדה מכל העניין והיא מעונינצת להודות לי. הלכנו שם לאיזה פאב חמים, שתינו כוס בירה. שמה נירית, בת 25, נפרדה לפני חודשים מחבר שהיה לה קצת יותר משנתיים, ומאז היא לבד. נחסוך את כל השיחה שקלחה לה במהירות באותו ערב, ואחרי כמה כוסות יין, נהייתה שיחה מצחיקה וזורמת. בערך בשתיים, כשעלינו אלי הביתה (היא גרה עם שותף, אני לבד – יותר נוח להיות אצלי), הענינים נהיו מהירים. היין עשה את שלו, כמו גם הערב המצחיק והנחמד לשנינו אשר עברנו. תוך שתי דקות הצמדתי אותה לקיר במסדרון קורע ממנה את חולצת הכפתורים שלבשה ואת החצאית הסקסית בטירוף אשר כיסתה את האזור שלשוני חפצה ביקרו… היא נשארה בתחתונים וחזיה. לקח לי עוד 10 שניות בדיוק להעיף ממנה את החזיה. אני דרך אגב, כבר הייתי בתחתונים בלבד, שגם הן כבר לא ממש הצליחו למנוע הצצה של הזין העומד שלי החוצה. הוא נגע בכוס שלה. היא היתה חמה. טרפתי את שדיה, ליקקתי כל נקודה בכל פיטמה. ידי שלחו עצמן לעבר ישבנה. פתחו אותו. קרעו את התחתונים שלה. פתחתי עם ידי את התחת תוך כדי חיכוך של הזין בכוס שלה, והמשך בלתי פוסק של מציצת הפטמות החמה והמחרמנת הזו. אחרי חודשיים ללא סקס שלה, ושלושה וחצי שלי, לקח לזין שלי 20 שניות לפני שהוא חדר אל גופה הרטוב. האצבע שלי נכנסה לישבנה. היא גנחה מהנאה. הושבתי אותה על השיש במטבח (יש לי שיש נמוך, כך שזה מאוד נוח). זיינתי אותה חזק. היד שלה נשלחה לעבר הדגדגן על מנת להגביר את הנאתה. נשכתי את פטמותיה כ"כ חזק, כמעט חתכתי אותן. אחרי שגמרתי בתוכה, היא התעקשה לנקות את הזין שלי עם לשונה. בבוקר , אחרי שהתקלחנו, הקפצתי אותה לאוטו שלה.