גשם וגעגוע

[שוקולדה אחת]

גשם וגעגוע

״אל תכאבי״, ביקשת
ואני ניסיתי כל כך.
הגעגוע בעט לי בבטן
הרגליים רצו מהר, לברוח, שוב לברוח בלי שיש לי לאן.
געגוע של חו״ל וגעגוע של מולדת
געגוע של סתיו ושל חורף שוצף.

הגשם דופק על החלון ואני איתך יחד, בפנים, בחושך הגדול.
יושבת על ברכייך, מסירה את המשקפיים, מביטה עלייך בשקט, מקרוב.
פורמת כפתורים במהירות, כמו לבדוק שזה עדיין אתה, שאתה עדיין כאן מולי, שלם ומוכר כשהיית.
כפתור ועוד כפתור, כפות ידי מחליקות על החזה והכתפיים, מתחפרות תחת הגופיה. פני קרבים לשאוף אותך בקצה האף.
נושמת אותך ונרגעת, מלטפת את פנייך ברוך, נושקת לזויות הפנים, מחככת את פני בשלך.
זה אתה, אתה פה. ההבנה הזו מפתיעה אותי בכל פעם מחדש.
ידך חולפת על שיערי,
מצמידה את שפתיי אל שלך,
שיערי נמשך לאחור, צווארון החוצה נמשך מטה, השדיים נחשפים ואז מכוסים
בשפתייך וכפות ידייך, ראשך נטמן בין השדיים ואני מלטפת את ראשך בציפורניים עדינות
מרגישה את הזין הולך ותופח תחתי,
מרגישה את רגלי הנפשקות כמו מאליהן מעל ירכייך
הגשם שוטף את החלון בטיפות גדולות, בוודאי הולם ומרעיש
אבל בפנים דממה.
אני מתיישבת לצידך ורוכנת אל מרכז גופך, מתרפקת ומלטפת, מרפרפת ואוחזת. עכשיו אני בבית.
פני קרבים אל הזין המתקשה, חוטם מתחכך בבד המכנסיים,
מבקשת במבטי את אישורך, חובקת את אגנך בתחינה.
אתה פורם והזין נשלף
אני לוקחת בפי ואתה הודף
גונח
אוחז בזין, אוחז בעורפי
נדחק אל תוך פי ואני מתמסרת כולי, שוקעת אל תוך גופך
אוחזת היטב ומוצצת את הכיפה
יונקת את הזין כולו עמוק אל פי ונאנחת חלושות מעונג.
כל גופי רוטט בשקט שליו, רוטט ונרגע, מוצא שלווה בין רגלייך.
מסביב הכל סוער
אנחות גרוניות, רוח שורקת, טיפות ניתחות
שיערי סתור בכף ידך וגופך הולם ומתפתל תחתיי
עיני עצומות, הנשימה קצרה, מינימלית, העיניים זולגות מאושר וטעמך ניגר על שפתי,

כל כולי מצטמצמת לנקודה אחת קטנה, שתי שפתיים, שני שדיים, לשון, ישבן, זוג עיניים
גוף שנועד לספק את רצונותיך.

 

[רפאל המתנזר]

כתוב מעולה

נכנס לבטן