כן, זאת היא...../images/Emo4.gif
היא אמרה לי כמה אני לא-יוצלח, וכמה לא יצא ממני כלום כשאני אהיה גדול, וכמה אני עלוב ומגעיל... כמובן, החזרתי לה. היא הגיעה לרמות שהיא חשבה שאני משתמש בסמים (וואט דה פאק
), ואולי הולך בבוקר עם אבא שלי, להסתובב בעיר ולהיות אצלו, במקום בצפר... נו, זה סוג הטימטום שלה. די סידרנו את העניינים בינינו, מצאתי את התירוץ האולטימטיבי, שיגרום לכל מורה ואם להזיל דימעה- "כל המבחנים והשיעורי בית האלה מלחיצים אותי, ואני מוצא את הזמן בבית בכדי ללמוד טוב יותר ממה שקורה בכיתה"...
זה יוציא אותי מכל הצרות... מחר הפגישה, ואמא שלי תומכת בי, ופתחתי את ברזי העיניים, כדי לעורר רחמים קצת יותר. על השבוע האחרון אני אגיד שזה היה בגלל שלא הייתי במצב של ישיבה רצופה בכיתה, ושסתם הייתי מפדח את עצמי אם הייתי מתחיל להקיא באמצע השיעור. על הימים שלפני- זה היה בגלל כל הלחץ...
חיחיחי, אני רשע...
בכל מקרה, גיליתי סיבה משעשעת למדי לכך שהמחנכת שלי התקשרה לאמא שלי; היא והרכזת חשבו שיש לי מחלה סופנית. לא פחות. בגלל שהקאתי בטיול השנתי לפני איזה שבועיים-שלושה, היא חשבה שזה היה בגלל שאני חולה (וזה, בעצם, היה שילוב של אוכל גרוע עם נסיעה ארוכה וקופצנית), ובגלל שגם בשבוע שעבר הקאתי, היא חשבה שזה נמשך עד היום...
גאד, היא צריכה להפסיק עם הסמים...
אגב, הקללות שלה זה רק בגלל הפרצי כעס המזוינים שלה... פעם, בפורים, רציתי להוריד את כל האיפור שהיה לי, במסגרת התחפושת (אלכס, מ"התפוז המכני", פנים חיוורות-המון איפור), והיא אמרה לי להביא איזה בקבוק של תכשיר להורדת איפור, ואז היא אמרה לי להיזהר ליד העיניים, וכשהגעתי לשם, שאלתי אותה "ככה
", תוך כדי הדגמה של מריחת התכשיר, ואז היא החליטה שאני קשה קליטה, ושלא יצא ממני שום דבר טוב כשאני אגדל. אין כמו אמא