גרמניה ב- 1945

[איל 72]

גרמניה ב- 1945

ראיתי עכשיו את הסרט "רכבות לילה" שעלילתו מתרחשת באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה אחרי המלחמה ב- 1945. מהסרט הבנתי שפעלה מחתרת כנגד הכוחות האמריקאים, שלא שמעתי עד כה על קיומה. בסרט המחתרת פעלה בעיקר כנגד גרמנים ששיתפו פעולה עם הממשל הצבאי האמריקאי, ונראה כי האמריקאים התקשו בהתמודדות איתה. לא הבנתי האם האם המחתרת היתה נאצית (משרידי המשטר הנאצי), קומוניסטית (רצתה להתאחד עם האזור הסובייטי?), או סתם אנטי אמריקאית? האם פעלה גם באזורי הכיבוש האחרים? האם האמריקאים הצליחו למגר אותה?

 

[טחנת רוח]

היו ה"זאבים"

בסוף המלחמה היו קבוצות של חמומי מוח מיוצאי ההיטלר יוגנד בעיקר שלא הפנימו שהמלחמה נגמרה והיטלר מת (היות ומדובר בגרמנים, עדיף לכתוב שהם לא צייתו לפקודה מהפיקוד העליון להיכנע), וירו פה ושם על בעלות הברית, אבל זה היה מעט מאד ולא נמשך זמן רב. הם קראו לעצמם werewolves .

 

[איל 72]

תודה

נראה שכותבי הסרט קצת הגזימו, והציגו אותם כגוף מאורגן למדי שביצע פעולות מסודרות. למשל חיסול גרמנים פרו אמריקאים, פיצוץ רכבות ופריצה למחסני מזון.

 

[טחנת רוח]

הזאבים, ופעילות מסודרת

ה"זאבים" היו בעיקר נערים גרמנים שבתוקף הנסיבות מצד אחד היה להם כח אש לא מבוטל, ומצד שני בלי מסגרת של מבוגר אחראי שיורה להם לזרוק את הרובה ואת הקסדה ולחזור ברגל הביתה כמו שעשו רוב חבריהם. הנאצים היותר רציניים שנשארו פעילים לאחר כניעת גרמניה לא שיחקו ב"זאבים" אלא עסקו בארגון הבריחה שלהם ושל חבריהם אל מחוץ לגרמניה, מחוץ לאירופה (בעיקר לארגנטינה, שהציעה להם יחס חם ואוהד, תרבות "אירופית" ושפע של אפשרויות תעסוקה, כולל במקצועות כמו משטרה חשאית, אבטחת אישים, טייסים, וכו'), בהשגת זהויות בדויות, בהשגת תעסוקה לנאצים שנותרו בגרמניה עם או בלי זהות חדשה, כולל "במקצועם" היכן שיכלו.

 

[Y. Welis]

היה סיפור מרתק על קצין נאצי שהגיע

לארץ, התחזה לעולה ניצול שואה, התגייס לצה"ל הצעיר ונעשה לקצין. אחרי כמה שנים מישהו זיהה אותו ברחוב והוא גורש.

 

[טחנת רוח]

נכון

 

[oferfi]

כמה הערות:

ראשית, מאחר ומדובר בגרמנית, אזי הכתיב הנכון הוא Wehrwolf. שנית, לאחר קריאה ב"נפילת ברלין" של ביוור, נדמה לי שהוא מציין שם דוקא שההתארגנות הזו באה מלמעלה, מהנהגת המיפלגה - אני חושב שפה מאוד מתאים לציין את הלעג של הרוסים על הגרמנים בתקופת המלחמה: הרוסים טענו כי גרמני אינו מסוגל להיות פרטיזן, פשוט כי כדי להיות כזה יש צורך בלהט, בספונטניות ובאי-הליכה בתלם שנעדרים מן האופי הגרמני הנוקשה. הם התבדחו על חשבונם שאם הגרמנים יידרשו להסתער על תחנת רכבת, הם יעצרו קודם כדי לקנות כרטיסים...אני חושב שזו הסיבה להסתייג ממבט על הוורוולף כהתארגנות ספונטנית. אולי שמישהו יתקן אותי?