גריני , שמחתי לדבר איתך

זהות

New member
גריני , שמחתי לדבר איתך

באיחור של שלושה ימים אני עונה על המסר האישי ששלחת לי . לצערי הרב , ההתעוררות שאני חווה לאחרונה , אכן מעלה בי שאלות קיומיות שבעבר בחרתי לא להתעסק בהן , כגון : מי אני בכלל ? מה אני רוצה באמת ? מהו אושר ? האם הזוגיות שלי מספקת אותי ? איזו אמא אני רוצה להמשיך להיות ? קשרים רבים נתקתי , פתאום נראו לי סתמיים ושטחיים ופתאום גיליתי שאני חסרת אנרגיות על מנת לשמר אותם . יש לי נקודת ציון חשובה בחיים : לפני המקרה ואחרי המקרה . לפני המקרה , צללתי כל כולי לאמהות ( שלושה ילדים) , והקדשתי את כל מרצי בבעלי ובבית . אימי תמיד העירה לי שאני כלל לא נמצאת בסדר העדיפויות שלי. היום , כמעט שנתיים אחרי המקרה , ילדי גדלו מעט וכבר פחות תלויים בי וההכרה וההבנה שגם אני כאן על זמן שאול (ואולי יקרה לי מה שקרה לה )עולות וצצות לי מחשבות עולים בי הרהורים ואני מרגישה דחף אז להכיר אותי להכיר בצרכיי וברצונותי ... קצת מפחיד פתאום , לגדול .
 

גריני

New member
הגעת למקום טוב, זהות

הגעת בדיוק לנקודה שממנה מתחילה צמיחה. כי כשחיים את היומיום והחיים זורמים והעשייה נמשכת ואין תהיות או שאלות - אז זה יכול להיות נוח וטוב, אבל משם אין התפתחות. אני קולטת את התמונה של בעל, ילדים וכו´ - רובנו עוברים את השלב הזה ואל תזלזלי בו - הוא חשוב מאוד. יחד עם זאת - לדעתי, גם אמך צדקה כשהעירה שאת הולכת לאיבוד. אבל, אם הגעת היום למצב שהקטנים פחות תלויים בך, אז זה אכן הזמן להשקיע בעצמך ולשאול את כל השאלות האלה - זה טוב בשבילך! אני מחייכת לסיום הודעתך: "קצת מפחיד פתאום, לגדול"... אולי מפחיד, אבל, האמיני לי - אם תמשיכי בכיוון הזה ותתמידי בחיפושים - תגיעי למקומות טובים מאוד! מנסיון שלי ושל חברי/חברותי לדרך - כולנו מאושרים היום - הרבה יותר מאי פעם בעבר! ויש עליות ויש ירידות, כמו אצל כולם - אבל הסה"כ הרבה יותר חיובי. אוי לי, התיישבתי לי בנוחות בכסא "המורה"
להתראות, גריני
 

זהות

New member
גריני ,כל כך שמחה

שקראת אותי ואת כאן . מהרגע שדברנו , ושמעתי את קולך אני מחייכת , נחמד לדעת שאת לא וירטואלית , מוזרה לי מאוד התקשורת הזו . הרבה יותר נוח לי לדבר פנים אל פנים - להביט בעיניים , שכן הן - ארובות הנפש ... אינני מזלזלת בו כלל וכלל בשלב ההוא . כן מאוד מפחיד אותי לגדול , לקחת אחריות על חיי ... ואולי אני אטעה ...
 

גריני

New member
אין טעויות!

אם תצליחי להפנים את הרעיון - שהחיים הם בי"ס ענק, אז תגיעי לזה שאין טעויות, מאכסימום לומדים היסטוריה במקום מתמטיקה... או ספרות... אבל בכל מקרה - לומדים לפעמים השעורים קלים ונעימים, לפעמים קשים עד ללא נשוא - כפי שחווים רוב המשתתפים בפורום הזה, לצערי. וגם מהמקום הכואב הזה ניתן לצמוח, זה קשה אבל אפשרי, ותשאלי את אחת מהצד על זה....
 

זהות

New member
לא מפחדת מטעויות רק לא../images/Emo7.gif

הייתי רוצה שילדיי ישלמו מחיר קל ככבד על טעויות שלי ... מה שמנקר לי בראש , זה משהו שאמא אמרה לי פעם : "...ההורים שלנו לא יהיו כאן כדי ליהנות מהאנשים שהתפתחנו להיות ... " כל ההרהורים והתהיות שעולים בי לאחרונה , אימי נסתה לעורר בי בעבר במהלך שיחותינו המרובות אך ללא הועיל ...כמה חבל , האם עצם הנוכחות שלנו ההורים , מעכבת את התפתחות ילדינו ?
 

גריני

New member
טעויות וילדים

אני לא יודעת האם ההורות שלנו מעכבת את התפתחות ילדינו, אבל אני יכולה כמעט להבטיח לך - שהילדים שלך "ישלמו מחיר" על טעויות שלך... לדעתי - לא ניתן להימנע מכך, זו דרכו של עולם! גם ההורים הפתוחים ביותר - שקוראים את כל ה"ספרים הנכונים" ומתפקדים עפ"י כל העצות הכי הכי - גם הם "טועים" לעיתים - ואולי זה בכלל לא נכון להשתמש במילה "טעות" בהקשר זה.... כי ילדים זה לא פלסטלינה! כי לפעמים את פוגעת בנפש של מישהו - מתוך הכוונה הכי טובה דווקא לעזור ומישהי פעם אמרה לי שתפקידם של ההורים "לדפוק" את הילדים - ותפקידם של הילדים "לתקן".... אז זו אמירה מאוד קיצונית - אבל אם תגרדי את השכבה המחוספסת תגיעי למשהו שהוא, לדעתי, נכון.... ועל צמיחה כבר דיברנו? גם זו צמיחה - ילד שמגיע לגיל מסויים ומסוגל להגיד לעצמו: או.קיי אז ההורים שלי היו "דפוקים" ב..... וסבלתי מחסור ב... - הגיע הזמן לגדול מעבר לדברים האלה, הגיע הזמן להפסיק ולהאשים את כל העולם במצב הנוכחי שלי.... אני רוצה להיות אדם מאושר למרות ש.... האם אני ברורה כאן?
 

זהות

New member
אמא שלי אמרה

"כולנו קורבנות של קורבנות..." " לא תעשי את הטעויות שלי תעשי טעויות אחרות - שלך" אבל לי יש תמיד שאיפה לשלמות אני יודעת ברמת הידיעה שזו טעות אבל זה חזק ממני , מאוד קשה ומחמירה עם עצמי , לא מוותרת לי ...קשה לי איתי ...למרות שכלפיה הייתי מאוד סלחנית וותרנית ...חרא של אופי יש לי
 
תגידי..

איך ידעת לכתוב היום על השיעורים.. והצמיחה מתוך המקומות הכואבים? איך? איך?! זה לפחות שני דחלילים ו
 

זהות

New member
מה משמעות ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

גם את הצלחת לעלות על פני חיוך ועל כך מגיע לך וחוץ מזה מה זאת אומרת היום ... אני מסיימת שנה שניה בפקולטה המורכבת הזו של החיים ...
 
הממ..

כחח.. כחח.. הממ.. זאת אומרת.. אני מסיימת מעל לארבעים שנה בפקולטה הזו. וכנראה מרוב שאני חרא של תלמידה משאירים אותי כיתות בבית הספר הזה. עכשיו הגברת מנהלת רוצה שאני אדבר על גידול צמחים. אז לתשובה רצינית אין לי ממש כוח היום. ובתור האחראית התורנית על הגינה.. אז אני חושבת שיש דברים שמאוד ברורים לנו כשאנחנו מתעסקים עם צמחים. ראית פעם איך הצמח מצמיח ענפים חדשים אחרי גיזום? ואיך אפשר לעצב את הצמיחה מחדש ולעבות את הגזע ולהעמיק את השורשים.. כדי שהנוף יהיה.. מה שאת רוצה שהוא יהיה? ואם את מוסיפה את הדשן הנכון אז ..בכלל.. ובסוף בסוף זה חוזר לאותו הדבר - אור..חום - אהבה. זו כל החוכמה לבוא מאהבה גם אל עצמך לבוא מאהבה - להבין, לסלוח, לקבל, לחבק, לאפשר. להיות קצת אמא של עצמך. להבין מה את רוצה. את. לא מישהו אחר. מה את רוצה להיות. איך את רוצה להיות. לחקור. לחטט. להתמודד עם הג´יפה שם בפנים. ללטש את הרצון שלך, כמו יהלום. וחמצן.. כל מה שמספק לך חמצן. ואולי יום אחר אני אהיה יותר מאופסת ותצא ממני תשובה סדורה. אז בנתיים
 

זהות

New member
לא ראיתי איך צמח

מצמיח אבל לצערי הרב אני רואה כמעט כל יום כיצד משמרים בת - אנוש במצב אופטימלי על מנת שתשאר בעליבותה , בצערה , בכאבה ,"כדי שהנוף יהיה.." וכל זה בשם קדושת החיים , ממש חברה אלטרואיסטית ... חברה צבועה , פחדנית , רעה ...איני רוצה להוסיף עוד סופרלטיבים אך יש לי עוד רבים מאוד ! להיות אמא של עצמי , הזכרת לי את הפסיכולוגית שהיתה לי ... קשה לי , אמא שלי היתה לי אמא נפלאה ומיוחדת במינה . קשה לי לתת לה לצמוח בתוכי אך לא מזמן קלטתי שלא תהיה לי ברירה אלא לתת לה לנבוע .. אני כותבת לך ובוכה כי עכשיו חזרתי ממנה , והיא צרחה , זעקה ובכתה ולי לא ירדו הדמעות חשבתי לעצמי מה פתאום שכבת הטפלון הזו עוטפת אותי , מן אטימות כזו . חזרתי הביתה ומיד שמתי דיסק שהיא מאוד אהבה ונכנסתי כדי לפגוש אותך ואת גריני ...
 

גריני

New member
היי זהות

תוציאי חמודה את הכעס.... תשפכי כמה ואיפה שרק ניתן! זה כ"כ מובן שאת כועסת, זה כ"כ נראה לא פיר -המקום אליו אמך הגיעה...... החלק המעשי שבי - זה שתמיד מחפש פתרונות (וזה לא תמיד נכון - לפעמים צריך פשוט להיות.... לחוות... זה חלק מהחיים, אבל כזו אני...) - רוצה להציע לך לחפש מישהו שיוכל אולי להקל על אימך - בדרכים אלטרנטיביות, סוג כלשהו של הילינג. אני עצמי עוסקת ברייקי ויודעת שזה עושה לפעמים נפלאות! יש גם צורות נוספות של העברת אנרגיה של ריפוי ואני חושבת שרובן טובות (אם לא כולן). במחשבה נוספת - את יכולה גם לעזור לאמך בעצמך! לימוד הרייקי הוא קל וקצר מאוד, זו יכולת שנמצאת בכל אחד מאתנו (!) - צריך רק לפתוח ולפתח אותה ואז אם/כאשר יהיה לך רייקי - תוכלי לעזור לה בצורה ממשית, במקום לעמוד שם כ"כ חסרת אונים, כ"כ רוצה לעשות משהו ולא יכולה...... מה דעתך? אה... ודרך אגב - תודה שחשבת עלי בשעה כזו קשה בשבילך. גריני
 

זהות

New member
גריני-אני לא תמיד כועסת../images/Emo7.gif

יש ימים יותר קשים ואני בעצומו של שבוע קשה , כנראה בגלל זה גם נכנסתי לכאן ... לא פייר - זה בלשון המעטה , המצב בו היא נמצאת - זה הההההההההמצב שהיא פחדה ממנו , להיות כלואה בתוך גופה מתוחזקת באמצעות הצנרת המבחילה ! את יודעם , כחודש וחצי לפני המקרה , היו לה שני סיוטים , חלומות שהחרידו אותי . תארי לך שהיא הכינה אותי לקראת המקרה לפרידה ... היא הסבירה לי , שאני צריכה להתיידד עם המוות - שהיא , לא מפחדת ממנו . כשהתחילה לספר לי את חלומה הראשון ...." אני שוכבת על משטח קר , לא רואה את הפרצופים , אבל שומעת את כל הקולות המוכרים , מנסה לזוז ולא יכולה...כאילו תקוע לי מטאטא ב..... " אטמתי את אוזני ואמרתי לה שתניח לי ! כשזה קרה לה , הייתי בחוף הים עם חברים בפיקניק . ביתי האמצעית היתה איתה ועם אבי אצל חברים . ברביקיו על שפת הבריכה . החבר שלהם השאיר לי הודעה בנייד ואני בטפשותי , בתמימותי ....לא חזרתי מיידית ,לא יודעת מה חשבתי ... כשהתקשרתי אליו הוא צעק לי בטלפון שהיא איבדה את הכרתה !!!!!!!!!!!!! צעקתי : גל?????? (ביתי) איבדה את ההכרה והוא צרח , מה פתאום גל , טינה. טסתי מליאה בחול ים לטפול נמרץ בתל השומר , התפרצתי לחדר , כשראיתי אותה מחוברת לכל הצנרת האפשרית בחדר הנורא הזה - ראיתי את חלומה , את הסצינה הזו לא אשכח כל ימי חיי . בנוגע לעצתך , ניסיתי , הבאתי לה מטפל אלטנטיבי , דיקור סיני ... לצערי תאי המוח אינם מתחדשים כתאים אחרים בגוף והתאים הרבים שנפגעו דבר לא יעזור ... חוסר האונים , התסכול , אין שליטה , לאדם מאוד מעשי , כמוני זה מצב נוראי ... אני מתכוונת בהחלט ללמוד בשנה הקרובה אבל לא משהו מהדברים שהצעת ...לה זה לא יועיל ולי...
 
חברה שלי....

קוראת אותך כאן... מצד אחד שמחה.. שמצאת לך אנשים נהדרים, איתם את חולקת את ה.. את מה? את הכאב? הקשיים? המועקה? התהיות? התיקוות? מצד שני... יושבת כאן... וכואבת... והן נשמעות חכמות, החברות האלה שלך כאן... ואני... רק באתי לתת לך
.
 
למעלה