גרינבירד נשפך

[MARMELAD]

גרינבירד נשפך

כבר יותר מדי זמן שיש רמזים מצד הציפור הירוקה שחלו כל מיני שינויים שם: וכב יותר מדי זמן שאני מחכה לשמוע. זו ההזדמנות. גרינבירד - ה-כ-ל........

 

[גריןבירד]

טוב, נו !

טוב, אז עכשיו אני אגרום לך לדחות את שעת עלייתך על יצועך במספר דקות. אני אחסוך ממי שכבר מכיר את סיפור חיי, חזרה על הפרטים המשעממים מאחר ובעיקר משום שהם השתנו (מי שבכל זאת רוצה יכול לבצע חיפוש מתקדם אי שם בחודש אפריל השנה ולקרוא). ובקצרה, מאז פריצתו לפורום (שהייתה אחרי תקופה ארוכה של חברות סמויה בו) התחלתי במסע חיפוש עצמי ובמה שאהבתי לכנות "מחקר". שאלת המחקר הייתה "האם מה שאני חולם ומפנטז עליו זה אכן האני האמיתי". אקדים ואומר שה"מחקר" טרם הגיע לסיומו והמסקנות טרם התגבשו אך יש בעצם התהליכים שעברתי (ועודני עובר) משום פריצת דרך. שיטת המחקר: ללמוד, להכיר , לצפות ולהתנסות באורח החיים שכה השתוקקתי אליו אך בחרתי להדחיק מ 1000 ואחד סיבות שאת כולן אתם מכירים טוב טוב. זה, התחיל מיצירת קשר עם חברי פורום במצב דומה והמשיך אל חברים אחרים שסייעו לי להתחכך מקרוב בעולם שעד לא מזמן היה קיים רק בפנטזיות שלי. החל מבתי קפה (קפקא), בארים (out) דרך מועדונים (שאדו,deep) וכלה במפגש קבוצת B-GAY באונ´ ת"א. הכל בצעדים מדודים לפעמים תוך נטייה להסחפות אך תמיד היה מי שסייע לי להתעשת על מנת לא לבצע צעדים גדולים מדי,פזיזים.גם עצם ההיכרות והשיחות עם חברים מהפורום תרמה המון בקידום ה"מחקר" שלי. במקביל, נוספו עוד מספר גוונים לחיי ה"סטרייטים", אפילו פריטי הלבוש שלי קיבלו צבעים נוספים כך שמלבד השחור, אפור ובז´ יש היום גם הרבה אדום וכתום וירוק (ושילובים מזעזעים של כולם). וכך, ככל שספגתי יותר וככל שהכרתי יותר הבנתי שאני חייב לעלות מדרגה וכפי שסיכמתי עם ידידיי- אין ולא יכול להיות דבר כזה "פאג האג" ממין זכר- זה הומו ,פשוט הומו. אז האם אני באמת הומו ? התשובה לכך מקבלת את הכיוון החיובי מיום ליום אך התשובה לא תהיה מושלמת עד לאותה עליית מדרגה, עד למבחן האוריינטציה המינית. שכן, מעולם לא "סבלתי" מינית בחברת נשים, אך האם המדע הגברי הוא זה שיגרום לי למשהו שטרם חשתי. בתוכי כבר ידעתי את התשובה, שכן די היה במגע ידו של אחד מידידיי כדי להעביר בי רטט נעים. וכך גמלה ההחלטה להתקדם ולענות ולפרסם מודעות היכרות (וגם להסתובב בצ´טים). וכך נוצר הקשר,מלווה בחששות כבדים, אך מודרך ע"י כל ידידיו, פעלתי לפי הספר: צ´יטוט מקדים, מפגש מקדים במקום ציבורי, המשך צ´יטוט שהתפתח לחברות אמיצה ולבסוף המפגש האינטימי. עבדכם הנאמן, התנפל ללא כל עקבות(טוב אולי קצת), כמוצא שלל, על בן זוגו וגרם לו ולעצמו עונג רב. אולם, מכונית, רכבות, ניידות סיור, פנסים מאירים וכל הדברים המעצבנים האחרים שהוזכרו בשרשור האחר חברו להם להם במפגש זה שהיה אך ורק יריית פתיחה למפגש רגוע יותר , מפנק יותר, מענג יותר וללא כל הגורמים המטרידים שמסביב. ואת זאת רבותיי, לעולם לא אשכח... ולכן מבלי להכנס לפרטים ועם רצון לשמור על גבולות הטעם הטוב (אך בלי יכולת לשלוט ברצון להתחכם) אסיים בכך ,שמרמלד לא היה יכול לבחור בכותרת יותר טובה לתיאור שרשור זה (אם כי היה יותר מדויק להשתמש בהטייה אחרת של הפועל שבנושא....עד כאן חמיצר להיום) קיילי לא הייתה אך בהחלט היה קיילי... ...........המשך יבוא

 

[merman]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

איזה יופי שעשית את הצעדים האלו! נראה לי שהדבר הגרוע ביותר הוא שאדם לא חי את החיים שלו, אלא הולך בתבניות שהותוו לו מפחד או מעצלות. נשמע שאתה ממש מתחיל לחיות את החיים שלך! (והקטע עם המלתחה המצטבעת קרה גם לי...)

 

[גריןבירד]

המלתחה לא רק שינתה צבעים....

היא התרחבה באיזור הקרסוליים והוצרה באיזור המותניים (7 ק"ג פחות and counting).

 

[MARMELAD]

(לא הולך לישון בינתים!)

אני כבר שעה מתכנן לישון ובכל פעם יש לי עוד משהו אחד חשוב להגיד

אז הקטע של המלתחה קורה לכול-ם ! ומי שיגיד לכם שלא משקר ! (למרות שאף פעם לא טוב להכליל) יש לזה גם הסבר פשוט מאוד: אחרי שאתה חי בארון ומפחד מהצל של עצמך מגיע היום שבו אתה מרגיש קצת יותר בנוח, אולי יוצא מהארון, אולי הולך למסיבות בלי שהחברים ידעו, אבל החושך מתחיל להיות קצת פחות חשוך. ואז אתה מגיע למסיבות האלה של הגייז עם כל הילדודע´ס הצבעוניים המגניבים ואתה רץ מייד וקונה לעצמך בגדים צבעוניים. ואז אתה מתלבש בצורה כזו מזעזעת שכל החברים שלך מתכחשים אליך אבל זה עובר. ואחרי השלב הראשון של ההתלהבות אתה לומד לשלב בטוב טעם. ואז זה כבר לא רק שחור אפור בז´. או ירוק בהיר עם ורוד ונצנצים. זה סתם לבוש שמח ונוח. ובשלב שזה קורה אתה מבין שהגעת. גרינבירד: (פעם שלישית

) נורא שמח לקרוא על התהליכים שעוברים עליך כאן. ונורא רציתי שתספר על זה כאן בפורום, מסיבה שאתה בטח מבין - כשהגעת לפורום וקראת הודעות של מישהו שהיה במצב דומה לשלך, זה היה בדיוק מה שגרם לך להפיתח אלינו כאן ובדיעבד תמך בך בדרך שלך. אז עכשיו כשאתה כבר באמצע הדרך... אולי אתה תהיה מה שיגרום למישהו אחר שקורא את הפורום ולא מעז לכתוב בו - להצטרף. ואולי זה בדיוק מה שיעשה לו טוב בחיים. אז שמחתי לקרוא. עוד יותר שמחתי כשנזכרתי בדילמות שליוו אותך לא כל כך מזמן ועושה רושם שכבר יש לך קצת יותר תשובות משאלות. ואשמח עוד יותר אם תשאר ותמשיך לחלוק איתנו חוויות..

גיא

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

גם לייזר משתפך - ../images/Emo24.gif לגרינבירד.

הלו גרינבירד (כבר לא גרינמשו

), מזל טוב? תתחדש? כל הכבוד? לא יודע... אתה מרגיש שטוב לך וזה מה שהכי חשוב כאן. לא? אז במסגרת החזרה לתנועות הנוער ולטיולים השנתיים, קבל: כיפאק היי! קראתי את מה שכתבת על הבגדים וקראתי גם את תגובתו של מרמלד אז למרות שגיא כבר סבל וקרא את כל זה באישית, אני משרשר את זה לכאן: הרבה מאוד שנים הייתי תקוע בתוך עצמי. אני לא בטוח שכל מה שאכתוב עכשיו קשור בכלל לנושא אבל לפחות אצלי בראש, יש הקשר כזה. אני זוכר (ואפילו יש לי תמונה כזו שאמא שלי צילמה. משום מה היא חשבה שזה משעשע) את עצמי כילד/נער, מודד בגדים של האחיות שלי, שם על עצמי איפור שלהן או של אמא שלי (האיפור שלה היה שווה יותר), אני זוכר את עצמי משחק משחקים אסורים עם הבנים בחיידר ואח"כ בישיבה... אחרי כל זה, כשהבנתי מהם בעצם אותם משחקים (התחלתי להבין שזה נקרא "הומוסקסואליות"), נבהלתי מעצמי והפסקתי. גם אחרי היציאה בשאלה, לא חזרתי לסורי... מידי פעם היו לי "מעידות" אבל באופן כללי, התנהגתי כסטרייט למופת. באותן שנים התפתחתי באופן אישי, חברותי וקרייריסטי אבל תמיד היה משהו חסר. באופן כללי, תמיד הייתי בדיכאון. הייתי מסוגר בתוך עצמי ותמיד, גם כשרקדתי, השתוללתי צחקתי והשתגעתי, תמיד היה מגיע האדם שהיה שואל אותי מה לכל הרוחות עובר עלי ולמה אני תמיד נראה בדיכאון. התשובה הייתה ברורה (לי) - אני פשוט בדיכאון... רק שלא ידעתי את הסיבה. גם היום אני לא בטוח שאני יכול לענות על התשובה אבל המצב שונה לחלוטין. מאז ומתמיד הייתי טוב ב"קפיצה למים". כזכור לך, לא ממש תכננתי את היציאה שלי מהארון. האאוטינג שעשו לי בפורום שלי, הוא זה שגרם לי לפרוץ החוצה ומאז, אני מוציא את כל מה שיש לי... נכון, לפעמים אנשים טוענים שאני מוחצן מידי. אנשים טוענים שהמהפך שעשיתי הוא מהיר מידי אבל..מה לעשות? ככה אני מרגיש טוב. באמת... זו התקופה הכי מאושרת שהייתה לי אי-פעם. יותר מתמיד אני יכול לחוש שלם וכנה עם עצמי... אני פשוט הפכתי להיות - אני. מאז שהוציאו אותי מהארון, אני שם פס על כולם. אני פשוט פורץ החוצה בסערה ועושה את כל מה שאי-פעם חלמתי ופינטזתי לעשות ותמיד תמיד, חששתי... יכול להיות שזה יעבור לי ואני ארגע ואהיה "נורמלי" יותר בהתנהגות המוחצנת שלי, יכול להיות שלא... בנתיים - הנה אני. זה מה שאני...

 

[.m]

../images/Emo24.gif לך בעצמך!

נתראה בשאדו... mai

 

[גריןבירד]

תודה עבור ה- ../images/Emo24.gif וגם עבור..

הסיפור האישי שלך ובעיקר עבור זה שאני כבר לא גרינמשו

, אני גריןבירד גאה, שמוצא בימים אלה את תחילת דרכו הארוכה אל האושר הפנימי אחרי עשרות שנים של גישושים בכיוון הלא נכון (ליתר דיוק הדחקת הכיוון הנכון שהיה כנראה מעולם לנגד עיני).

 

[BlueCat]

תגובה כפולה

(לגריןבירד ולליזר) לגריןבירד: קבל

, ולא כזה של "ברוך הבא למועדון!" אלא כזה של "כל הכבוד לך!", פשוט אין אמוטיקון של |הצדעה|. לא יודע כמה זמן בדיוק לקח לך התהליך הזה, אבל עברת משהו שאני הייתי מת לעבור ועשית דברים שלא הייתי חשוב/מעיז לעשות בדרך לגילויי עצמי. הסיפור שלך נתן לי איזו השראה לתהליך ה"אני החדש" שאני רוצה לעבור אבל מסיבות פסיכולוגיות-נפשיות ומכשולים לא ממש מצליח. תודה. ללייזר: סיפור מדהים עברת. חייב להגיד שהתרשמתי מהאומץ והיכולת שלך לשבור מסגרות מסויימות. גם אני חושב שאתה לא צריך לשים לב מה אחרים חושבים על איך שאתה מתלבש/מתנהג כל עוד אתה יודע שאתה מאושר וחיי את עצמך. תודה גם לך.

 

[גריןבירד]

והכי הכי הכי חשוב....תודה ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

תודה לכל מי שפתח את דלתו בפניי, תודה לכל מי שסייע, תודה לכל מי שתמך ולא שפט, תודה על שאתם... פשוט אתם(גם אלו מכם שלוגמים יינות בעמק הלואר ברגעים אלה).

 

[.m]

הכי הכי הכי חשוב... תודה!

תודה לך, ששיתפת אותנו... מחכה למסר בנדון

mai