גרושה טרייה...

ye44

New member
הכאב הזה

ירדוף אותך עד סוף ימייך אין מה לעשות קשה לשקם אגו שנפגע אז תלמדי לחיות עם זה במקום לשבת ולילל
מתאבלים יום יומיים וממשיכים קדימה במקום לחפור לעצמך בראש, הוא התקדם תתקדמי גם את, בזמן שאת חופרת הוא חוגג
אז תפסיקי עם ה
קחי מגבון של האגיס תנגבי את הדמעות ותמצאי לך איזה
חדש שישכיח אותו
 

o r n i t

New member
עד שהיה רציני הילד את באה והורסת,

כן אני יודעת התנהגת יפה הפעם... לך תקח סוכריה, מגיע לך!
 
מצטער אבל את טועה.

לעיתים גם על הצד המחליט נכפתה ההחלטה, כשהצד ה"מופתע" מתייחס לצד המחליט כמו אל שק אשפה, והצד המחליט החליט כבר לשתוק ולהבליג ואז ביום אחד הוא נשבר ואומר פאק איט. אני עוזב לא יכול עוד... גם הוא מאוכזב,שבור וציפה ליותר. אני ממליץ לפותחת השרשור לאסוף את עצמה אל מול המראה, למצוא את מה שהיא אוהבת, לטפח את זה וכמובן גם את מה שהיא לא אוהבת, לסדר, ואז לצאת לרחוב ולהיות ידידותית לשכנה,לאנשים זרים ברחוב, החברויות יגיעו, והחיים יחייכו אלייך כמו שאת מחייכת אליהם. אגב ידוע לכולם שליצנים הם עם עצוב... אבל לחייך אל העולם כל בוקר זה מה שיגרום לעולם לחייך אלייך לכל היום. שי<גרוש שנתיים ומשהו ,מחייך אל העולם כמעט כל יום,בזוגיות מדהימה,והכי חשוב מאושר רוב הזמן>
 
אני חייבת לתקן אותך....

ממש לא התייחסתי אליו כמו אל שק אשפה... אני לא אכנס כאן למערכת היחסים שהייתה לי, או לאי מערכת היחסים שהייתה לי. על מה שעשיתי או לא עשיתי כדי להציל את הנישואין אני כבר אסגור עם עצמי. ושוב, תודה על העצות
 

b e c k y

New member
זה שהלכת, לא אומר שהיית הצד היוזם.

יכול להיות שהמטרה שלה היתה לגרום לך ללכת (לא יודעת, לא מכירה את הסיפור שלכם). יכול להיות ששיחקת לידיים שלה...
 

b e c k y

New member
הכי קל להאשים מישהו אחר.

הכי קשה זה לעמוד מול המציאות ולהודות בחלקנו בתסבוכת הנקלענו אליה. אצלי, אחרי שנים (הרבה) שהוא העביר אותי מסלול ייסורים אלים, כשהבין שלא משנה מה יעשה, אני רוצה לסיים את הקשר, פתאום החליט שהוא חוזר בתשובה ורוצה לתקן את כל הנזק שנוצר. בשלב הזה, אני כבר ידעתי שאין מה לתקן, פשוט לא נשאר שם כלום. וכשאמרתי את זה, הוא כעס מאד (מאד! מאד! מאד!) לקח את הדברים שלו ועזב את הבית. אז הסיפור שלו הוא "הייתי איתה בסדר כל השנים, אבל היא התרחקה ממני. אפילו בסוף, הייתי מוכן לסלוח על הכל ולנסות לתקן, אבל היא לא נתנה לזה צ'אנס לכן החלטתי לעזוב הכל וללכת". מה הקשר בין זה לבין המציאות? מעט מאד. ובכל זאת, זה הסיפור שלו. מה אני רוצה לומר? שתניח לה. אל תכעס עליה, אל תקשיב לסיפור שלה. לך עם האמת שלך. קראתי כמה תגובות שלך פה, ואתה עדיין כועס, עדיין עסוק בקודמת. אם מה שאתה כותב הוא נכון, ופגשת אשה חדשה ואתם בונים משהו חדש יחד, הנח לעבר לחלוטין, אל תתעסק בו בכלל. לא בכעס ולא בסליחה. תתמקד רק בטוב וביפה. תהיה אב מושלם לילדך ואל תתן לגרושה לנהל עדיין את חייך. (למשוך אותך למריבות ומלחמות)
 
ממשיכים. בהתחלה כי חייבים ואחר כך זה כבר טבוע

בך ואת מתנהלת באופן אחר -בטוח יותר, מבין יותר, את תשתני ותלמדי על עצמך דברים חדשים וזה יקרה מעצמו.
 
זה לא פשוט

זה באמת מאתגר. אני זוכרת את השנה הראשונה שהייתי גרושה (לפני 8 שנים) כשנת השרדות. שנת בנייה - שנה שיצרתי הכול מחדש. חברים, מעגלי הכרויות, חברות (בעיקר חיפשתי חברות למען האמת), שנה שגיליתי את עצמי - מי אני, מה אני אוהבת, מה אני רוצה בחיי. שנה שלמדתי להסתדר בכוחות עצמי. זו היתה שנה מאתגרת ומעניינת ללא ספק. יכולה לומר שהיום אני מתגעגעת לחופש שהיה בגירושין. סה"כ יצרתי לעצמי חיים נפלאים וטובים. מלאי חוויות וחברים. למדתי המון על עצמי. היום אני נשואה בשנית. מה שרוצה לומר - הכל פתוח בפנייך. וכל מה שתצרי לעצמך - זה מה שיהיה לך. בהצלחה מכל הלב
 
תודה...

כל כך רוצה כבר להיות אחרי ולהגיד. אני אדם חזק יותר, בטוח יותר בעצמי ושטוב לי... הלוואי ואמצא בן זוג חדש למרות שאני כל כך לא שם, עדיין הרצון לאהוב ולהיות נאהבת קיים אצלי. איך הכרת חברים חדשים ואיפה?
 
לאט לאט לך,

כל דבר בזמנו. תעשי צעד צעד. חברים חדשים הכרתי בכל מקום - כשחיכיתי בחוץ כשהבן שלי היה בחוג, אמהות של ילדים מהכיתה (או מהגן) שהיו באותו סטטוס שלי (שאלתי את הגננת מי מהילדים ההורים שלו גרושים), ואפילו פה בפורום.
 
למעלה