גרוניות

[ounce]

גרוניות

שלום לכולם,

1. מדוע במילה נִרְשָׁם אין הנמכת תנועה בנו"ן והגרונית אינה מביאה שינויים לידי ביטוי אך במילה נֶאֱמָד כן?

2. בורי הוא ההפך מחולי. מדוע בסמיכות המילה בוריו (הבורי שלו) מבוטאת burio אך המילה חולי בסמיכות (חוליו - החולי שלו) מבוטאת holio? או שמא אני טועה?

תודה מראש!


* הערה: פתחתי שרשור חדש מפני שכל שאלותיי בשרשור הקודם קיבלו מענה וחבל להקפיץ שרשור כה גדול.

 

[חוכך בדעתו 2]

לגבי 1: דומני ש-ר' אינו עיצור גרוני כלל.

אמנם הוא "הולך" (כמעט) תמיד (מסיבה עלומה מבחינתי) עם העיצורים הגרוניים א', ה', ח', ע', שהם גרוניים אמיתיים - נחתכים (מופקים) בגרון, אך לעניין הנמכת התנועה נפרדות דרכיהם (ובדין, לדעתי).

נ"ב: ה-ר' המתגלגלת נחתכת בלשון ובקדמת החיך, וזו מצטרפתת - בין גב הלשון לחיך האחורי, ושתיהן רחוקות למדיי מן הגרון.

 

[trilliane]

הוא גם מקבל שווא נע. רק דגש הוא לא מקבל.

 

[נ נח נחמ יופי נחמה]

אם היא מצטרפתת היא לא מהשפתיים?

 

[חוכך בדעתו 2]

מתחיל בשפתיים, עובר ללשון ועד לחיך מגיע.

עיין מקרה רמון.

 

[נ נח נחמ יופי נחמה]

עיינתי. אתה מדבר על א' או ד'?

 

[ounce]

המילה "מדע"

שלום,

תתכן אפשרות להתייחס למילה מַדָּע כשייכת לגזרת חסרי פ"נ?
הגיוני לחשוב שהיא שייכת לשורש יד"ע (בדומה למילים אחרות כמו יודע, נודע, ידע, ידיעה). ההשערה שלי היא שהיא שייכת לשורש נד"ע כי האות הראשונה נעלמת (*מנדע > *מדדע > מדע), ובדומה למילים כמו מַסַע ומַכָּר .
אם אני טועה, אשמח אם תראו לי עוד מילים מאותה גזרה ומאותו משקל של מדע.

תודה מראש!

 

[ounce]

תיקון ניקוד: מַסָּע *

 

[trilliane]

לא, כי השורש הוא אכן יד"ע

(ואני חושבת שהקשר הסמנטי ברור ולא זקוק להסבר). אין בעברית שורש מד"ע. אין לי כרגע דוגמה.

 

[ounce]

השורש שאמרתי הוא נד"ע - כי הנ' נעלמת.

אשמח לשמוע דוגמות אם למישהו יש.

 

[trilliane]

אמרת שהגיוני לחשוב שהשורש יד"ע וההיגיון נכון

גם יו"ד נעלמת לעתים; אמנם בגזרת חפי"ץ, אבל עובדה, לא רק...
וספציפית בשורש יד"ע יש לך גם עתיד קל: אדע, תדע, נדע וכו'. אמנם בלי דגש בדל"ת, ועדיין.

אני לא מצליחה לחשוב על דוגמאות שאינן חפי"ץ (מַצָּג, מַצָּת, מַצָּב) אבל קח בחשבון שהידמות בין גזרות אינה תופעה נדירה, ואם אין בעברית שורש נד"ע אבל יש שורש יד"ע וברור סמנטית שזה ההקשר המתאים, זה השיקול שצריך לנצח מבחינתך.

 

[trilliane]

בעצם, יש לי דוגמה: מַסָּד

 

[איתי שלר]

כמדומני

שהמילה "מדע" נכנסה לעברית בהשפעה ארמית (במשמעות של דעת היא מופיעה בדברי הימים ובדניאל). ובארמית בחלק מהבניינים והמשקלים שורש יד"ע מתחלף בשורש נד"ע.

 

[חוכך בדעתו 2]

דומני שאפשר למצוא חיזוק לדבריך בשמה של קבוצה

הקבוצה האתנית מנדעים.

זה מה שנאמר על מקור שמם בויקיפדיה:

מקור המושג "מנדעה" והשפה המנדעית

הכינוי "מנדעים" הוא שמה של העדה בשפה המנדעית. שפתם היא אחד הניבים של ארמית וקרובה במיוחד לארמית הבבלית של התלמוד הבבלי ולנבטית, שפות שהן כולן שמיות וקרובות לעברית. רמזי-לשון וניבים אחדים קושרים אותה גם לארמית המקראית ולספרות מדבר יהודה. רוב כתבי הקודש המנדעיים כתובים בשפה זאת, אך בעיקר הכוהנים דוברים אותה. פירוש המילה "מנדעים" הוא ה"יודעים". הדת המנדעית חולקת מאפיינים רבים עם כתות גנוסטיות שהיו נפוצות במזרח התיכון, במאה הראשונה לספירה ובמאות שלאחר מכן. המנדעים הם העדה היחידית, מאז העת העתיקה המאוחרת שמזהים את עצמם כגנוסטים ("גנוסיס" פירושו ביוונית "דעת"). יש להדגיש שזיהוי זה הוא תוצאה בעיקר של מחקר מערבי, ולא היה מקובל בקהילה המנדעית עצמה עד לאחרונה.

 

[איתי שלר]

אכן. ובספר

ובספר דניאל:
יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה

כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ

וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב

לגבי מסּד, שהזכירה טריליאן, יש לציין מקום נוסף שבו שורש זה מתנהג בדומה לגזרת פי"צ (ובדומה לשורש יז"ע).
בספר ישעיהו:
...הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ (כשעיהו כ"ח, ט"ז).
המילה "מוסד" מופיעה כאן פעמיים ברציפות, אחת מתנהגת כגזרת נחי פ"י רגילה והשנייה בדומה לגזרת פי"צ (המילה אמנם כתובה בכתיב מלא, אבל ההגייה זהה ל- מֻסָּד).

 

[איתי שלר]

לגבי 2

הוזכר כאן בעבר שלפי בן יהודה גם בָּריו נהגית בתנועת O.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1072&messageid=139162482&r=1