Oooh, what a lucky man he was
איזה קול נפלא היה לו לגרג. חודר עמוק כמו עוגן שנזרק לתחתית הים ומעניק מן אשליה של יציבות שתמיד מחפשים. מן רוגע שכזה שמהלך בין האקוסטית או החשמולים היותר מרתיעים של אמרסון או פריפ. הקול שלו היה כל כך איתן, אוירה בפני עצמה.
לקחתי אתמול לעבודה את אלבום הבכורה של ELP ואת השלישי Trilogy, היה כל כך כיף לחזור אליהם, אלבומים כל כך משובחים שבה לי לבכות שאני חושב מה הסיכוי שהתקופה הכל כך יצירתית הזו תחזור אי פעם במציאות של היום. מי שנולד וחווה את התקופה ההיא אשכרה זכה.
הנה היופי של גרג ברצועה הכי קלאסית שאפשר, בייחוד שקרימסון הופשטה למינימום:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=bfgD3LJ6Xb8[/URL]