גראנג'

itoosh2

New member
גראנג'

מישהו יכול אולי להגדיר לי את הסגנון הזה? כי אני לא שומע המון הבדל בין להקות רוק לבין להקות גראנג'
 

Tommy The Cat

New member
כוס עמק

כתבתי עכשיו הסבר מפורט עם מלא השפעות ולהקות והוא נמחק..תפוזונה!
אז הנה ניסיון לשחזר את ההסבר, בקצרה: הגראנג' הוא ז'אנר במוזיקה שהתפתח בשנות ה80 המאוחרות בעיקר בסיאטל, והשפיע המון על המוזיקה. מוזיקת הגראנג' מאופיינת בהמון דיסטורשנים ופאוור קורדס מטורפים, רוח נעורים וזעם על ההורים, המערכת ובכלל. הגראנג' התפתח בהשפעה מלהקות ההאבי מטאל של שנות ה80-70 [Black Sabbath, Kiss, Iron Maiden וכו'] ומהפאנק של שנות ה70 [The Ramones, Sex Pistols וכו']. היו שני גלים של להקות גראנג'. בכלליות הגל הראשון הביא איתו להקות כמו Greenriver, Mudhoney וסאונדגארדן, והתאפיין במוזיקה יותר כבדה ורועשת. הגל השני של הגראנג' הביא איתו להקות כמו Nirvana, Pearl jam, Pixies וכו', והוא התאפיין ביותר מלודיקה ובעיקר בנירוונה. בהנחה שאתה מתכוון ללהקות הרוק המקובלות היום [היהודים, Green Day, Foo Fighters וכו'], הסיבה היא שהגראנג', למרות התקופה הקצרה שבה הז'אנר הזה חי, השפיע המון על המוזיקה ועל בני הנוער. להקות בסגנון גראנג': Nirvana Pearl Jam Green River Alice In Chains Smashing Pumpkins להקות בסגנון פוסט גראנג': Foo Fighters At The Drive In No Doubt [בימים המוקדמים שלהם] Creed Goo Goo Dolls
 

itoosh2

New member
תודה רבה...

אבל התיאור של מה זה פאנק היה פה מאוד קצר וזה נשמע כמו התיאור של פאנק... אז מה ההבדל?
 

Tommy The Cat

New member
תשמע שיר פאנק ושיר גראנג'

ותגיד לי בעצמך חבוב... הנה למשל: פאנק - Minor Threat - In My Eyes גראנג' - Nirvana - In Bloom
 

Sum41xGiRL

New member
לתת את מינור ת'רט בתור דוגמא

זה לא טוב, מינור ת'רט משתייכים לזרם הסטרייט אדג'(לא שותה, לא מעשן, לא מזדיין) הטקסטים שלהם שונים מלהקות הארדקור אחרות(יותר ריגשיים) הנה למשל: פאנק- Youth of today - Youth of today גראנג' - NIRVANA - Smells like teen spirit
 

Sum41xGiRL

New member
דהע

אני אצטט את איאן מאקיי "I don't smoke (I)don't drink (I) don't fuck At least i can fuckin think" ובכן, שאני רשמתי "לא שותים, לא מעשנים, ולא מזדיינים התכוונתי בקיצור - על רגל אחת.. כמו בשיר
 

Sum41xGiRL

New member
הוספות ותוספות

אתה בהחלט צודק במה שאמרת. אבל למשל בסגנונות המשפיעים, אתה יכול לשמוע אצל כל להקה משהו שונה לדוגמא מאדהאני, שנחשבת גם ללהקת גאראג' פאנק(Garage Punk) או את סאונדגרדן שנחשבת גם ללהקת האבי מטאל(Heavy Metal) מה שכן השפיעה על הגראנג' היה ההארדקור פאנק ותרבות האלטרנטיב וה-DIY של שנות ה-80(כולם יודעים שפט סמיר ניגן בGERMS, להקת הארדקור לפני נירוונה, או שדייב גרוהל ניגן ב-SCREAM שגם עשו הארדקור פאנק, קורט קוביין מפורסם בלבישת החולצה של FLIPPER) ולכן, תרבות הגראנג' היא תוצר מתרבות DIY והיא הייתה חלק ממנו לעומת הרוק רגיל. עוד להקות שלא הזכרת: Green River Mudhoney Screeming trees The Melvins Soundgarden
 

Mooyan

New member
הסבר קצת יותרנ מפורט...

גראנג' הוא זרם רוק ותרבות אלטרנטיבית, המהווה תרבות נגד לתרבות "רוק השיער" של שנות ה-80. הגראנג' החל להתפתח באמצע שנות ה-80 בסיאטל, וושינגטון, פרץ לתודעה המרכזית במוזיקה בשנת 1991 וסיים את "תור הזהב" שלו בשנת 1994, עם התאבדותו של קורט קוביין, דמות חשובה מאוד בזרם. מבחינה מוזיקלית, ניתן לומר כי הגראנג' הוא התפתחות ושילוב של אלמנטים ממספר סגנונות שקדמו לו: הבי מטאל, הארד רוק, פאנק, ת'ראש מטאל ורוק אלטרנטיבי. הגראנג' מאופיין בנגינת גיטרה "מלוכלכת", ריפים רבי עוצמה, תיפוף כבד ומילים מלנכוליות, ודכאוניות. מאפיין בולט בגראנג' הוא הנוכחות והבולטות של הזמרים - להקות הגראנג' הבולטות ביותר של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 תמיד הכילו זמר כריזמטי וסוחף. הזמרים של נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן, אליס אין צ'יינס, מאדהאני ומאד'ר לאב בון כולם הפכו דמויות לחיקוי לזמרי הרוק הבאים, אפילו כיום. מבחינה תרבותית, הגראנג' היה ההיפך המוחלט של "רוק השיער". תרבות "רוק השיער" כללה אופנה ואורח חיים נוצצים, הגראנג' לעומתו, נתפס כתרבות של "זרוקים" ודחויים. האופנה השלטת בתקופת הגראנג' הייתה חולצות פלאנל משובצות, ג'ינס קרועים, מגפי דוקטור מרטינס או אולסטאר ועוד כהנה וכהנה פרטי לבוש "זרוקים" וזולים בדרך כלל. להקות גראנג' רבות יצאו מסיאטל, עיר שנתפסה כתעשייתית ואפרורית. יש האומרים שהגראנג' לא זכה להיות חלק מתרבות המיינסטרים במשך זמן רב בעיקר בגלל העובדה שהאידיאולוגיות מאחוריו נוגדות את האינטרסים של חברות התקליטים והתקשורת. פרל ג'אם למשל, הסתכסכה עם "טיקט מסטר", חברה למכירת כרטיסי הופעות בארצות הברית, בגלל שהאחרונה דרשה מחירים גבוהים מידי (לדעת הלהקה) על כרטיסים להופעותיה. מלבד זאת, הלהקות לא נענו לבקשת חברות התקליטים לכתוב שירים שיתאימו לקהל הרחב. *נלקח מויקיפדיה*
 
למעלה