ג'ק ריצר

עדגיל

Well-known member
ג'ק ריצר

לכבוד יום ההולדת של תפוז, החליטו הקודקודים שם למעלה לצ'פר את חברי הפורומים. כך יצא לי להיות מוזמנת להקרנה החגיגית של הסרט "ג'ק ריצ'ר" שנערכה בקולנוע רב חן בתל אביב. זה היה אמנם לפני כחודשיים, אבל רק עכשיו נפלה עלי ההשראה מה ואיך לכתוב!!!
כמה ימים לפני ההקרנה, גלשתי קצת באינטרנט. כדי לקבל מושג מיהו בכלל אותו ג'ק ריצ'ר והצטיידתי במידע הבא: ג'ק ריצ'ר הוא גיבור של סופר בריטי אחד: ג'ים גרנט שכותב ספרי בלשים אך חותם על ספריו בפסבדון "לי צ`ילד".

http://he.wikipedia.org/wiki/לי_צ'יילד

הסרט מבוסס על הספר הצלף ("One Shot"). ג'ק ריצ'ר הגבוה על פי הספר מגולם על ידי טום קרוז שמהווה חלק מההפקה. איך עושים דבר כזה? איך מצלמים שחקן נמוך קומה ומייעדים לו תפקיד של איש גבוה? זוויות נכונות קוראים לטכניקה הזו.
הסרט נפתח בשש יריות וחמישה עוברי אורח שנקטלים בידי צלף מיומן. המשטרה עוצרת חשוד, אך המשפט היחיד שהוא מוכן לכתוב על דף הנייר שמניחים מולו הוא: "הביאו לי את ג'ק ריצ'ר". כיצד אפשר להביא אדם ללא כתובת? אדם בלי עבודה שחי כנווד? אל דאגה. ג'ק ריצ'ר קצין בדימוס ששימש חוקר במשטרה הצבאית, קורא על אירועי הרצח בעיתונות, ומתייצב מיוזמתו במשטרה ומציע את עזרתו. כן, הוא מכיר את הבחור שנעצר, יודע עליו שבצבא הצליח לחמוק מעונש ראשון ויצא הלום קרב ממלחמת עיראק, אלא שעד שהוא מגיע מתברר שהבחור שנעצר שקוע בתרדמת לאחר שספג מכות רצח מהשוטרים. קרוז מצליח לשכנע את הסנגורית של הצעיר שנעצר שהוא מוכן לסייע לה כדי בפענוח ולהוכיח לה שהצעיר הזה – בכלל לא הרוצח. היא כמובן כמו כולם - מאמינה שזה לא כך. לא נגלה לכם מה קורה בסוף הסרט (אחרי למעלה משעתיים), שבו הטובים מנצחים את הרעים, אבל כשתגיעו לצפות בו תצפו לסרט פעולה משולב בהומור מיוחד.
 
למעלה