געגוע

[admor]

../images/Emo24.gif

 

[uri80]

חיממת קצת את ליבי.

גרמת לי להיזכר בכמה זכרונות ילדות. זוכר את הזיפים של סבי בכל פעם שהיה מחבק אותנוכילדים קטנים. מצד שני,קצת חבל שהעביר לי את הגנים הספציפיים האלה-מאד מבאס להתגלח כל יום. וברצינות יותר: אני לא ממש מכיר את אביך אבל מהתבוננות באנשים אחרים שאני מכיר, פעמים רבות אני רואה דפוס מסוים. מגיע גיל שבו אדם מבין שהוא מתחיל להתבגר, לא תמיד חייו נראים כפי שהיה רוצה שיראו. הוא מתחיל להבין שלא יספיק להגשים את כל חלומותיו, אולי שהוא פספס כמה דברים, עשה לא מעט טעויות. לחצי הפרנסה,הבריאות, החיים שוחקים לאט לאט, וכל אחד מגיב בצורה קצת שונה. ישנם כאלה שרגועים יותר וישנם כאלה שפחות - כל אחד ודרך ההתמודדות שלו. אצל אנשים דתיים, לפעמים חלק מהאנשים מגיבים בהתחזקות יתר מבחינת הדת, מה שיוצר פעמים רבות מתחים נוספים עם הסביבה ועם המשפחה. מישהו שהוא קצת יותר לחוץ מטבעו עלול להתפרץ וגם זה יעכיר את האוירה. שינוי הדברים הללו תלוי בעיקר בו עצמו, אבל קחי בחשבון שלאנשים מבוגרים קשה מאד בהרבה מקרים לשנות את דרך התנהגותם או חשיבתם. תאלצי להתחשב בו בדברים מסוימים. לעיתים מילה טובה במקום הנכון יכולה לשפר את האוירה, מחווה קטנה, ויתור במקום לא נחוץ כדי למנוע ויכוח (אך לא בדברים שחשובים מבחינתך-שם ויתורים דווקא עלולים לגרום לעיתים את התוצאה ההפוכה) בקיצור-לא פשוט. מקוה שיהיה טוב. (כמה פשוט היו יכולים להיות הדברים, אם היינו מסוגלים לחזור קצת לילדות מדי פעם, נכון?)

 

[idonknow]

תודה לך!

היה לי כיף לקרוא את התגובה.. אבא שלי באמת מתחזק בזמן האחרון..(אפילו בבחירות-הוא עבר מהמפד"ל לש"ס), אבל לא נראה לי כל כך שזה מה שהפך אותו לכזה,כי כבר מזמן הוא ככה.. אולי כן,אני לא יודעת. אבא שלי מאז ומתמיד עטף את עצמו בחומות בלתי נראות שאף אחד לא מסוגל אפילו לנסות לפרוץ. לפעמים בגלל הפחד ממה שיש שם.