געגוע...

טל30י

New member
געגוע...

עצוב לי פתאום.. מתגעגעת. חושבת עליו. יודעת שאין מצב שנחזור להיות ביחד מהמון סיבות אבל פתאום מבינה שאי אפשר לכבות קשר ולצפות שזהו, זה נגמר. קשר כ"כ קרוב, היינו בשיא האינטימיות, נשואים שנה ופתאום די - רבנות, סיום, לחזוןר לגור אצל ההורים... חושבת עליו שהוא לבד שם בדירה, עם הכלב המתוק שלנו, שעכשיו שלו, ועצוב לי בפנים. נרשמתי לאתר הכרויות, קיבלתי טלפונים, אבל לא מסוגלת להתקשר. עדיין מרגישה את הקשר החזק שלנו שקשה לנתק אבל אני יודעת שאני חייבת. מאז הגירושין היינו בקשר כל שבוע בערך, ועכשיו פתאום לא דיברנו הרבה זמן ויש געגוע חזק כזה, מתקיף את הלב. איך נפרדים באמת? ממישהו שהיה כל החיים, דאג, אהב תמך והיה שם בכל הקשיים.. התחלתי השבוע גם עבודה חדשה, ופתאום מתנתקת מכל מה שהכרתי על עצמי. פתאום יש אשה אחרת, שבורה קצת בפנים אבל עם הפנים קדימה. לפעמים קצת נשברים וכואבים, תודה שאפשר לשתף. מחר יהיה שמח יותר.
 
כל פרידה מלווה באבל

נראה לי שהדבר הנכון ביותר הוא לאפשר לעצמך להתאבל - עליך, עליו, על הקשר. תני לעצמך את הזמן. את תרגישי מתי נכון לך להכיר (או שזה פשוט יגיע ויפתיע אותך). בינתיים
לחיזוק, שרון
 

שחR

New member
הזמן הוא מרפא נפלא...

איך אמרת ? "מחר יהיה שמח יותר" לילה טוב, שחR
 
../images/Emo24.gif

זה קשה, וזה תהליך, אבל זה קורה. (אני אפתח ב"רק על עצמי לדבר ידעתי" כי כמובן אני מדברת מניסיוני האישי ותו לא), אני לא יודעת מתי התגרשתם, כמה זמן עבר מאז, אם עברת איזשהו טיפול או תהליך כלשהו עם גורם חיצוני או לא, אבל 2 הדברים האלו- הזמן והתהליך, הם בעיניי שני הגורמים היחידים במשוואה הזו- "איך נפרדים באמת". ממליצה בחום לעבור איזשהו תהליך טיפולי- אם זה אצל פסיכולוג, מטפל אלטרנטיבי, טיפול בקיפולי נייר אורז וכו', לי באופן אישי זה מאוד עזר, גם להתגבר על המשברים הרגעיים, וגם על המשבר הגדול של פירוק נישואים כ"כ צעירים. לגבי הגעגועים- גם הם יעברו, באיזשהו שלב, הרי לא סתם פירקתם את החבילה, ועם הזמן, גם זה יחלוף- נכון שזה לא נשמע אפשרי? אבל זה קורה וקיים. וקבלי עוד
אם שרדת את כל ההודעה הארוכה הזו
 

אייבורי

New member
לפעמים קל יותר בתנועה

פשוט להעמיס על עצמך דברים להיות עסוקה מספיק בשביל לא להתמקד בכאב. אני מניח שכמו כל דבר בחיים אימון עוזר. אז שתדעי שבפעם הבאה יהיה קל יותר להפרד בנימה אופטימית זאת אני הולך להתכנס לדיכי הפרטי שלי.
 
אידיאליזציה...

אני בטוחה שאת מתגעגעת, נזכרת ברגעים שהיו לכם יחד , יש לנו נטייה לעשות אידיאליזציה לקשר, לזכור את הרגעים היפים והנעימים ופחות לזכור את השאר ואת הסך הכל. שלא תטעי אני "מיס אידיאליזציה" ואחרי שהגרוש שלי עזב אותי היו לי המון געגועים ובכי, אך לאט לאט הצלחתי להזכר גם ברגעים הפחות טובים שהיו לנו יחד. בקריזות שלו, בדכאונות שלו, בבריחה שלו מהתמודדות עם החיים, ולאט לאט הבנתי שכנראה עשה לי טובה גדולה בכך שעזב אותי. הזמן רופא נפלא . יהיה טוב את תראי שהכל לטובה.
 
למעלה