געגועים....

[נתקי]

געגועים....

אני כאילו בסדר... מתפקדת, עובדת, לומדת.. יוצאת לבלות... אבל בפנים... משהו ריק... העין התרגלה לריק שבבית... לזה שהמחשב שלך לא פה... לזה שהארון חצי ריק... אבל הלב.. לא מסוגל להתרגל... וכשפתאום יש שקט... אני כל כך מתגעגעת... כל כך מתגעגעת לאיש שכאילו היה שלי... למרות שמבינה היום שאף פעם לא היית באמת שלי... מתגעגעת לחיוך שלך... לליטוף שלך... לחיבוק שלך... לשיחות שלנו... לארוחות שלנו... הגעת לחיים שלי כמו רוח סערה... וככה גם יצאת מהם... פתאום... יום אחד... הלכת... בלי להסביר יותר מדי... בלי להתקשר לראות איך אני מתמודדת... פשוט נעלמת... וחזרת לשם... ואני נשארתי כאן לבד... להתמודד עם הזכרונות... והגעגועים... והאהבה... מתגעגעת אליך, חבר שלי... ואתה?

 

[גחלילית זוהרת]

נתקי!!!!

ברוכה הבאה לפורום שלנו!!! מייד מגישה לך צלחת של עוגיות שוקולד עם פצפוצי כוכבים וכוס מיץ צוף. עושה לך מקום על הערסל האהוב שלי על העץ המועדף שלי... ו....אין ספק שהגעגועים חלים על שני הצדדים (חוק טבע!) לפעמים צד אחד מחליט החלטה קשה ומוזרה והוא הולך בעקבותיה... לא תמיד הדברים מובנים, אבל, צריך להמשיך!!! לתת לדמעות לשטוף את הנשמה, לנתח את הדברים (עד כמה שאפשר) וללכת הלאה בדרך... אין דבר שקורה בחיים ללא סיבה,לפעמים הסיבה פשוט (או מסובך) לא ברורה! שולחת לך כוכבי כוח ואושר שאי ברכה ורק טוב!!!

 

[רקדנית הרוח...]

עצובה איתך..

אנשים חכמים תמיד אמרו לי שאם לא איכפת לו ממך, הוא פשוט לא שווה אותך. לגלות לך משהו בסוד..? הכל טוב בתיאוריה.. אבל הלב זועק מגעגועים ותמיד עומד לו מין גוש כזה מחניק בגרון והדמעות כאילו עומדות על הסף כל הזמן. מין תחושה כזאת שמישהו הוציא לך את הלב מהמקום היכה אותו מכות רצח, והחזיר אותו ככה פנימה פצוע..שותת דם..וכואב... אף אחד לא יבין את זה רק מישהו ש"היה שם". תהיי חזקה.. בשביל עצמך, ואני מאחלת לך שתמצאי אהבה שתהיה מספיק גדולה וחזקה שתוכל למחוק את העצב של זאת הקיימת. רקדנית ה

 

[אני.]

געגועים..

הגעגועים האלה צובטים את הלב הגעגועים האלה גורמים לכאב, הגעגועים האלה באים כשיש שקט, ברגע הראשון שאת מרפה מהעיסוקים כשאת לבד. הגעגועים האלה נוגדים את ההגיון שיודע..שמבין... איזו אשליה. הגעגועים האלה יהפכו פעם לזכרון כזה שיהיה אפשר לגעת בלי לכאוב בלי להזיל דמעה הגעגועים האלה מבהירים לך שאת עוד חיה שידעת לאהוב , לאהוב באמת הגעגועים האלה.. אוף ....הייתי מוותרת עליהם. אני <שלא משלה את עצמה, ומבינה שכשהם הולכים הם כבר לא מתגעגעים> ולך שולחת

 

[גחלילית זוהרת]

בנות !!! ../images/Emo24.gif

תנו לגלים לבוא ולחזור ולא לשוב. תנו לרוח להניע את הפעמונים ולנגן את המנגינה המוכרת. תנו לזמן את המקום שלו. תנו לו ללכת... ותנו לנפש את השלווה... רק טוב!!!

 

[קאט בלו]

לב שבור... צעד קדימה

כשהלב שבור ומנופץ לרסיסים אז אנו לומדים את טעויות החיים פסיעה אחת קדימה ואחריה עוד אחת גדולה יותר לומדים לרפא כל כויה ואת הפצעים הפתוחים.... נתקי אין אחד שלא עובר את זה... אין גיל לנטישה אין גיל לאכזבה... שאי ברכה... ושתהיה לך דרך צלחה. קאט