געגועים

  • פותח הנושא btuv
  • פורסם בתאריך

btuv

New member
געגועים

ככה בלי הודעה תקפו אותי הגעגועים הם אמנם ברקע תמיד אבל בימים האחרונים הופיעו במלוא העוצמה והולכים אתי כל היום לכל מקום כל דבר קטן מזכיר לי משהו והדמעות קרובות לפני השטח ומידי פעם עולות ומציפות יודעת כבר לחיות עם הלבד שלי ועם החור הגדול הזה יש שגרה יש חיים אבל בכל זאת כל-כך כל-כך מתגעגעת כל-כך רוצה אותך כאן עכשיו את חריקת המיטה שמעירה אותי כל בוקר כשאתה מתיישב לנעול את הנעליים את הדלת נפתחת באמצע המקלחת כי בדיוק היית צריך משהו דחוף את הטלפון הקבוע של יום חמישי "הכנת כבר רשימה?" את הזמזום של מכונת הגילוח עם הדלקת נרות השבת אותך בדלת עם שלושה תיקים שמנים ועוד חמישה קלסרים ביד אותך כמו שאתה כמו שהיית כאן עכשיו
 

dikli

New member
../images/Emo63.gif מבינה לליבך

תהיי חזקה!
 

GardenOfEden

New member
לפעמים..

הדברים הכי קטנים הם אלה שהכי חזקים. הם אלה שהכי חסרים לנו. הדברים שהיינו לוקחים מובנים מאליהם או דברים שהינו רגילים אליהם ביומיום... פתאום לא לראות אותו עושה אותם, לא לשמוע אותו... זה קשה.
 
יש כפתור נסתר

כפתור הגעגוע לא הצלחתי לגלות איפה הוא מוחבא ואיך זה שפתאום הוא מופעל, ולא ברור למה, ומי לחץ ואיך מנמיכים אותו כדי שאפשר יהיה לנשום. עד שהוא מכבה עצמו, לבד עד הפעם הבאה...
 

moozik

New member
מחבקת ומזדהה

כשקראתי עמדו לי דמעות בעיניים -כאילו אני כתבתי את הקטע. אני מתקשה לנסח...אני ממש מבינה אותך גם לי הוא חסר מאוד בכל רגע: רוצה לטלפן לשתף,לחבק ללטף,לנשק,לעשות אהבה..... רוצה לטייל ,לצחוק,לבכות,לנוח,לתכנן,לסדר,לבשל,לפנק,לדאוג... רוצה ולא יכולה-אפילו סתם לשבת ולשתוק... ראיתי סרט-"כשהארי פגש את סאלי":יש קטע שבילי קריסל אומר למג רייאן-איזה כייף שיש מישהו שאפילו אפשר לשבת ולשתוק ,אין שתיקות מביכות. אוי קוקי שלי זה כ"כ נכון ואתה כ"כ חסר אני מבינה שהכל מקבל פרופורציה-עכשיו כשלא ראיתי כבר חצי שנה (מחר בדיוק-אבל מי סופר...)אני אומרת לעצמי"מה זה להתגעגע אם אני עומדת בזה אני אעמוד בפני הכל!!!! אופטימיות מזהירה...וזהירה. ח'ברה-אני מודה לכם על שאתם כאן זה עוזר ועושה נעים-תודה.
אולי מישהו יכול להפנות אותי לקבוצת תמיכה לאלמנות(אבל לא 60+ אלא 20-30)
 

אדמה10

New member
געגועים

כול כך מבינה התישבתי לכתוב לך .מכיוון שכרגע אין ביכולתי לעשות דבר .חזרתי מהעבודה . הגעגועים חותכים את הלב ומכאיבים עד כדי כאב פיסי אמיתי ומוחשי. ואז הבכי תופס את המקום. הדמעות נשפכות .אח"כ הקלה . וחוזר חלילה . אני אבדתי בן אהוב .משתדלת לתפקד עם המועקה .והעוצמות המשתנות .לי אין נחמה. אבל את חייבת לאט לאט למצוא נתיב חדש לחייך .
 

yonsh

New member
../images/Emo24.gif

שולחת לך חיבוק גדול מכל הלב והידיים. יש לי עצה קטנטנה: שמרי לך פנקסון קטן, וכל פעם שאת מתגעגעת למשהו, תוסיפי אותו לפנקס. ככה, הזכרונות נשמרים הכי טוב גם לך וגם לילדים, ויש גם משהו מקל כאשר כותבים את זה. יש משפט שאומר: "הנייר סופג את הכל" , ואכן זה עשוי לעזור... כבר קרה לך שנדמה לך ששכחת פרט קטנטן, ובא לך למות .. איך העזתי לשכוח?!... נראה לי שזה מצוין גם לזה - תמיד אפשר לחזור לפנקס. מה דעתך?
 

yonsh

New member
../images/Emo24.gif

שולחת לך חיבוק גדול מכל הלב והידיים. יש לי עצה קטנטנה: שמרי לך פנקסון קטן, וכל פעם שאת מתגעגעת למשהו, תוסיפי אותו לפנקס. ככה, הזכרונות נשמרים הכי טוב גם לך וגם לילדים, ויש גם משהו מקל כאשר כותבים את זה. יש משפט שאומר: "הנייר סופג את הכל" , ואכן זה עשוי לעזור... כבר קרה לך שנדמה לך ששכחת פרט קטנטן, ובא לך למות .. איך העזתי לשכוח?!... נראה לי שזה מצוין גם לזה - תמיד אפשר לחזור לפנקס. מה דעתך?
 
למעלה