געגועים

מי שי

New member
געגועים

מה עושים עם הגעגוע? עם החור הענק הזה שנשאר עכשיו בלב? עם הידיעה שאני לא אדבר איתך, שאני לא אשמע אותך... שאני לא אקרא לך יותר בידיעה שאתה שם, בצד השני של הקו, שומע אותי ולא עונה לי בכוונה, כי אתה רוצה לשמוע אותי קוראת לך... ומה עכשיו? עכשיו אני קוראת ואתה פשוט לא עונה... אתה שם? אתה שומע? מה עושים כשיודעים שהבטן לא תקרקר עוד מהתרגשות כשאני מדברת איתך? מה עושים כשיודעים שלא תביט בי שוב כך... כמו אז... שאני לא אביט בך...בחיוך שלך... אני מתגעגעת ואוהבת, אוהבת המון...
 

rnati

New member
../images/Emo7.gif ../images/Emo24.gif

אין לי תשובות, רק את אותן שאלות. אם תמצאי את תשובה - תספרי לי גם ?
 

BooBee

New member
אני למדתי לחיות עם הגעגועים

למדתי ללחיות איתם בשלום ולא להיאבק בתחושות שמלוות את הגעגועים. הבנתי שככל שאני אתעצב ואיאבק בתחושות הקשות שמלוות את הגעגועים, ככה אני ארגיש רע יותר. אז כשאני מתגעגעת, אני פשוט מתגעגעת, מקבלת את זה כמו שזה ומשתדלת למלא את החור שנפער עם המון אהבה, כמה שיותר אהבה. אהבה זו התרופה הכי טובה שיש, והיא לא עולה כסף, והיא פשוטה כל כך. פשוט לאהוב את מה שקיים ולהתרכז במה שיש ולברך על מה שיש, במקום לדפוק את הראש בקיר בכל פעם שחושבים על מה שהלך ולא ישוב...
 

מי שי

New member
ללא נושא

וכששום דבר כבר לא קיים? , כשאין למי עוד לתת אהבה, כשהוא הולך ומשאיר אותי פה לבד עם כל האהבה שיש בי אליו שהספקתי להראות לו כל כך מעט ממנה... מה שהלך ולא ישוב הוא כל מה שהיה, לא נותר דבר לברך עליו נשארו רק זכרונות, געגועים, ואהבה גדולה שלא מרפאה ולא פשוטה בכלל
 

BooBee

New member
אני אספר לך משהו

כבר כתבתי את זה בעבר, אבל זה נראה ליחשוב מספיק בשביל לחזור על דברי: כשאחותי היתה בחיים, עד לפני שלוש וחצי שנים, החיים שלי לא סבבו רק אותה. החיים שלי קשורים גם לדברים אחרים מלבדה. יש לי עוד שני אחים קטנים וזוג הורים וחברים וחברות מדהימות, ויש לי תחביבים ועבודה, וחיים משלי. אז כמו שחיי לא סבבו רק את אחותי לפני שנפטרה, אין שום סיבה שבעולם שאחרי מותה חיי יסבבו רק סביב מותה, געגועיי העזים אליה והאהבה שעודנה קיימת כלפיה. אני בטוחה שתוכלי למצוא דברים שאת אוהבת, שקיימים היום בחייך. לפעמים קשה לראות אותם כשעצובים וכואבים את מותו של מישהו אהוב, וזה אנושי ונורמלי לחלוטין. אבל בשלב מסוים צריך לבחור להסתכל על החיים כפי שהם, אחרת יום אחד תתעוררי למציאות בה כולם כבר התרחקו ממך ותמצאי את עצמך לבד. שלך, רויטל.
 

upanddown

New member
כן אני יודעת אבל..

רויטל המילים שלך מצג אחד כל כך מכונות וכל כך מחזקות אותי כל הזמן..משכנעות את מה שאני חושבת ומפחדת לחשוב עליו..אבל איך מיישמים את זה ? איך מפסיקים את הנדויד שינה ואת המחשבות והגעגועים..אני רוצה לקום יום אחד מבלי לחשוב עליו..מותר לא? אבל לא הולך לי - והמחשבה על הרצון הזה מלאה ברגשות אשם....
 

BooBee

New member
היי יקרה ../images/Emo23.gif

תראי, כל התובנות האלה לא נפלו עליי כרעם ביום בהיר, זה הכל נובע מתהליך ארו מאוד של התמודדות שלי. הלכתי לפסיכולוגית במשך שנתיים, עשיתי שני קורסים של בודהיזם טיבטי, קראתי הרבה ספרים, ניהלתי עם עצמי כל כך הרבה שיחות בראש, אני מנהלת המון שיחות גם כאן בפורום, הכל למען המטרה שלשמה התכנסנו בעולם הזה, כמו שאני רואה אותה. המטרה של האדם, לדעתי, היא להיות מאושר ושלם ובטוח בעצמו ואפקטיבי ונדיב ואוהב. זו המטרה שלי בחיים, להיות משהו שנוח לי להתקיים איתו. וכשהמטרות לא נראות אפשריות, אז לבדוק מה חסר בשביל להשיגן. אחד הדברים שעוצרים אותנו מלהיות מאושרים הוא הסבל ששוכן בחיי כל אחד ואחת מאיתנו. ואת יודעת מה, אני לא האמנתי פעם שאפשר להספיק לסבול. ועכשיו אני יודעת איך להפסיק. כי אפשר להפסיק לסבול. צריך פשוט לעקר את הדברים שמסבים לנו סבל ויסורים וזה הכל עניין של תהליך רגשי ונפשי עם עצמך. זה כל כך לא פשוט להיות מאושר. כל רגע משהו יכול להתהפך בחיים שלנו. לפעמים אנשים חושיבם שטוב להם ואז מישהו מת להם והם נופלים לבור כזה ענק ומבינים שהם חיו באשליה, שמעולם לא היו מאושרים באמת. ואז המוות שהיכה בהם מעמת אותם עם הדברים הכי הכי עמוקים שיש.... ואז צריך לאסוף את כל הרסיסים ולבנות מחדש חיים שלמים. אני קוראת כל כך הרבה על אנשים שאיבדו את הדרך, את הכיוון, שמאז שמישהו מת להם הם לא רואים כלום מלבד העניינים שסובבים את המוות של אותו קרוב להם, וליבי נכמר ומשהו נמעך לי בפנים ואני כל כך רוצה לחבק אנשים כאלה ולהגיד להם, בכוח! בכוח! תלחמו! יש לכם עוד דברים! וזה שיש עוד דברים זה לא אומר שנשכח או נתעלם מאלה שמתו לנו, ממש לא. אין כאן דיכוטומיה, שאם אני בוחרת להיות מאושרת, אז זה אומר שאני שכחתי את אחותי. איזה! ממש לא. הנה, מקודם ישבתי לנוח אחרי שניקיתי ושמתי שירים והתחלתי לבכות מגעגועים לאחותי. ובעוד יומיים כל המשפחה נוסעת לחו"ל, השנה החלטנו לא לעשות ליל סדר ולברוח מכאן קצת, לנופש שקט משלנו. ואני כל כך מצרה על כך שאחותי לא כאן איתנו, לנסוע כולנו יחד ולבלות. וזה כבר פסח השלישי שהיא לא איתנו וזה נורא קשה. אבל הרגעים האלה של עצב ויגון לא ממלאים לי את כל היממה. ברגע שלומדים לאזן בין העצב לשמחה, אפשר גם וגם, לא חייביםלהיות קיצוני לצד זה או אחר..... ועוד מעט אני אתחיל להתארגן לקראת הנסיעה, ואני אשמח עוד פעם, ואולי בשדה התעופה אני עוד פעם אתגעגע. אבל אני לא נלחמת בזה, ואני לא כועסת יותר על עצמי ואני לא כועסת יותר עליה. השלמתי עם הכעסים האלה שגמרו לי במשך זמן ארוך על הבריאות. לא צריך להפסיק לחשוב, או להתגעגע. ממש לא. לא צריך לרצות לקום יום אחד מבלי לחשוב עליהם. אבל כן צריך, למען הנפש שלך, לחשוב עליהם בצורה אולי קצת אחרת, לא מתוך כעס, אלא רק מתוך אהבה. כי חוץ מאהבה, תגידי לי, מה כבר נשאר לנו באמת בעולם הזה? זה הדבר הכי הרי בריא שיש. אין כמו אהבה, נכון? אז תאהבי. את עצמך ואת בן הזוג שלך ואת הילדות הקטנות שלך ואת המשפחה והחברים והחברות. ותאהבי לנשום, ולחייך, ולשמוע מוזיקה, ולרקוד ולעבוד ולנסוע ולטייל. ותאהבי כל רגע שאת בריאה ושלמה. ותאהבי גם את הגעגועים והעצב שבתוכך. פשוט תאהבי. הדברים יהיו קלים יותר אם תאפשרי לעצמך לחיות מתוך אהבה. חיבוקים גדולים גדולים, והלוואי שהמילים שלי ימשיכו לחזק אותך, שלך, רויטל.
 

upanddown

New member
../images/Emo24.gif

תודה על מילים ותודה על החיבוק..מבטיחה לנסות - לא רק לך - אלא לי .. יש לך המלצות לספרים? רוויטל שיהיה לך ולכל המפחה פסח נחמד ואוהב.. אני פה עושה פסח שקט עם המשפחה וחברה..לא רציתי ללכת לפסח של הקהילה הישראלית - לא התאים לי..מה שממש עצוב שאבא שלי החליט לא להצטרף למשפחה בארץ לפסח..דוד שלי בא במיוחד מדרום אפריקה כך שלסבתא שלי יהיה כל כך טוב שהבנים יהיו סביבה (איבדנו הרי את סבא בספטמבר) והנכדים..אבל אבא לא יכול להרשות לעצמו לחגוג..נקרע לי הלב שהוא יהיה לבד . אבל אני מבינה שלא יכולה לעשות כלום..וזה גם קורע אותי... אבל אני מנסה..מנסה להלחם במחשבות הרעות..מנסה לחשוה אהבה ושימחה... מוצאת את עצמי כותבת יותר לעצמי, שירה פרוזה..וזה איכשהו עוזר... שיהיה לכולנו חג שמח ולו קצת..
פה זרחה היום השמש וכאילו קרצה לי לקראת התחלה חדשה. חג שמח ת
 

אמה3

New member
מרגש לקרוא את מה שאת כותבת

ושיהיה לך ולמשפחה חג שמח! כשאני קוראת אותך אני נכנסת למצב רוח כזה של חשיבה אחרת על החיים שלי וגם על מה שעובר בודאי החבר שלי (למרות שנפרדנו פרידה לא רגילה בגלל השכול אני עדיין לא יכולה לומר חבר לשעבר). נעים לקרוא אותך ומעניין אותי לדעת בת כמה את שאת חכמה כזו ונבונה. או שאת צעירה מאוד והשכול הביא אותך לתובנות האלו? אני מקווה שהחבר שלי יתחזק והלוואי והיה קורא את מה שאת כותבת. אני לא יודעת איך הוא עוזר לעצמו.
 

BooBee

New member
היי אמה ../images/Emo20.gif

אני שמחה לקרוא שדבריי מחזקים אותך. מאחלת לך חג שמח! אגב, אני בת 27. שלך, רויטל.
 

מי שי

New member
אני מנסה...

מנסה למצוא דברים שאני אוהבת וגם מוצאת, אבל שום דבר לא משמעותי עבורי כמוהו... זה לא כל כך נורמלי ואני מודעת לזה שיש בי משהו לא בסדר אבל תמיד הייתי כך, תמיד היה לי קשה למצוא דברים שבאמת משמעותיים עבורי, דברים שגורמים לי להיות מאושרת, וכשמצאתי אותו, בזמן הקצר מאוד שהייתי איתו, החיים שלי דיי סבבו סביבו, רציתי להיות פה בשבילו לעשות אותו מאושר, לגרום לו לחייך, פתאום הייתה משמעות לחיים שלי, היה על מה לחשוב, לחלום, למה לצפות, לחכות, היה לאן להפנות את האהבה שבי, והיה אדם שרצה בה. ואני הייתי מאוד מאושרת. נכון, יש גם דברים אחרים בחיים אבל שום דבר ואף אדם לא גורם לי לאושר שהוא גרם לי. אני מודה לך ומבינה שאני צריכה לשנות את ההסתכלות שלי על החיים...אבל הכאב עדיין כל כך טרי...
 

BooBee

New member
היי מי שי ../images/Emo20.gif

אפשר לשאול בת כמה את? ובכלל, בואי אני אגלה לך סוד: אין משמעות. כלומר לשום דבר אין באמת משמעות. אצלנו, בני האדם, יש את המשמעות שאנחנו נחליט. כל אחד מחליט עבור עצמו מה משמעותי, אנחנו מעניקים פרשנויות לכל דבר שקורה לנו. ואני אתן דוגמא: נגיד יש גשם בחוץ. בנאדם נורמלי, שבדיוק דפק את הפאן של החיים שלו רוצה לצאת החוצה. יש גשם ורוח וכל הפאן הלך פארש. באופן כמעט אוטומטי הוא יתחיל להתעצבן, אפילו לקלל. הוא יתעצבן שדווקא עכשיו יורד גשם ויש רוח. במרחק כמה קילומטרים מאותו בנאדם יש גן חיות. יושב לו שם אריה, רובץ לו בחושה שלו, וגשם מטפטף לו על הרעמה המלכותית. אז מה הוא חושב לעצמו? אין לי מושג. אבל נראה לי שהוא לא רוטן או שואג בכעס. כי זה בסך הכל גשם. הנקודה שלי היא שאין שום דבר בסדר או לא בסדר בטבע, הכל נראה הגיוני, נכון? אז נכון שאנחנו לא חיות. אנחנו בני אדם ויש לנו מוח שחושב ותובנה ומחשבות ורעיונות וכמובן גם פרשנויות. ובשביל אחד שרוצה לצאת החוצה, ויורד גשם, בשבילו זה נורא משמעותי לשלילה, כי תהרס לו התסרוקת. לחקלאי שרק מחכה לגשם זו ברכה, לאדם שחי במדינה עם בצורת, גשם זו ברכה. למישהו שתכנן חתונה בגן ארועים, זו באסה. כלומר לכל אד יש את החופש לבחור לעצמו משמעויות לגבי מה שקורה לו. איך אומרים במתמטיקה? מה שרצינו לדעת. אז מה אני בעצם רוצה להגיד? שאת בוחרת את המשמעויות בחיים שלך. את לא צריכה לחפש בכוח דברים שמשמעותיים עבורך. פשוט תחליטי שמשהו משמעותי עבורך. חברים, חברות, משפחה, תחביבים, עבודה, לימודים----מה שרק בא לך. זה הכל אצלך בידיים ואת קובעת את הכללים. אלה החיים שלך. תחשבי איזה דבר נפלא זה שאת יכולה להחליט עבור עצמך מה משמעותי ומה לא. ובינינו, בלי משמעות, החיים משעממים וריקים. אצלי יש המון דברים שמשמעותיים בחיי. והאמת היא שהדברים האלה גם משתנים מפעם לפעם, מתקופה לתקופה. היום אני יכולה למנות דברים משמעותיים במיוחד: למשל, המשפחה שלי והחברות שלי. הפורום הזה. העבודה שלי, האהבה הגדולה שיש לי לכתיבה ולקריאה. מוזיקה גם מאוד משמעותית בחיי, היא אחד הדברים שהכי מנחמים אותי בעולם. אז את כל הדברים האלה שמשמעותיים בשבילי אני מדגישה כמה שיותר. מחבקת את המפשחה שלי ונפגשת עם החברות שלי, ועובדת בכתיבה וקוראת מלא ספרים, והכל כשברקע יש דיסקים טובים במערכת. דבר נוסף-האושר שלך הוא משהו פנימי ולא משהו שתלוי בגורם חיצוני. גורמים חיצוניים יכולים להגדיל את מינון האושר שלך בחיים, אבל כשהאושר שלך נמצא בידיים של אחרים, זו בעיה. זה משהו שבא מבפנים החוצה ולא להיפך. תתחילי לעבוד על עצמך טוב טוב ולסגל לעצמך דרכים להיות מאושרת בעצמך, עם עצמך, ואז זה יתחיל לבוא לך בהרבה יותר קלות גם עם אנשים בחייך, קיימים וחדשים. כשהאושר שלך נמצא בידיים של אנשים אחרים, זה אושר מאוד מאוד נזיל ולא יציב. את האהבה שיש בך תתחילי להפנות אל עצמך. תני לעצמך קרדיט, טוב? תאהבי ותהיי מאושרת, ותאפשרי לאנשים אחרים להגדיל את כמות האושר שיש בתוכך, אבל אל תתני להם אחיזה מלאה על משהו פנימי שלך. וכמו שכתבת, זה באמת עניין של הסתכלות על החיים, ואני מתארת לעצמי כמה כואב לך, ובכל זאת, תהיי יותר אופטימית, תשתדלי למען עצמך קודם כל, אל תוותרי לעצמך על עצמך, טוב? שלך, רויטל.
 

לונה..

New member
אוי, שתדעי לך

שאת כל מה שכתבת אני פשוט מדפיסה וממסגרת ותולה מעל המיטה. לשנן כל ערב
תודה על זה שאת פה כבר אמרתי?
 

BooBee

New member
../images/Emo140.gif תודה לונה

המילים שלך כל כך מרגשות. תודה תודה תודה! שלך, רויטל.
 

מי שי

New member
היי,

רויטל תודה לך על הדברים, אני מניחה שיקח לי זמן להפנים וליישם זה בטח יהיה תהליך ארוך מאוד כתבת שאני בוחרת את המשמעויות בחיים שלי ואני מסכימה פשוט הבעיה שלי היא שבחרתי באהבה ה"רומנטית" כדבר הכי משמעותי בחיי וזה מגביר את החוסר זה נראה שנפלתי לחיים חסרי משמעות וכמו שאמרת בלי משמעות החיים משעממים וריקים. אני אנסה לתת משמעות לדברים אחרים, אנסה לאהוב את החיים גם בלעדייו. אבל בינתיים אני רוצה להודות לך, אני אמנם חדשה כאן אבל כבר הספקת לעזור לי קראתי גם הודעות יותר ישנות שלך וכל הודעה יותר מחזקת מהשניה... תהני בחו"ל
 
למעלה