געגועים...

[מלאכון]

געגועים...

היא בעיר. אני מרגיש אותה. אני מריח אותה. היא פה, לידי אבל כל כך רחוקה. שבת היום, היא בטח הגיעה עם אמא שלה ואחיות שלה. אני בדיוק בדרך החוצה, לקניון, כשתוקפת אותי הרגשה. ההרגשה. היא פה. בדרך הביתה הן יעצרו בקניון לסיבוב קצר. עברה שעה, אני כבר סיימתי את הסידורים שלי - חזרה הביתה. הולך ברגל, עוד רבע שעה ואני בבית. היא לא היתה שם. אכזבה והקלה. מתקלח. המים שוטפים את כולי ואני חושב: די!!! תצא מזה! שמונה חודשים כבר עברו, באוגוסט היא אמורה להתחתן, אז די!! מאוחר, צריך ללכת לישון. אבל הגעגועים...

 

[*g99]

כ``כ מוכר מלאכון...

הגעגועים,הזיכרו המתוק הזה... אבל צריך לפנות את המקום לאחת חדשה,לאחת שאולי לא תוחלף יותר... זו שאולי תהיה שלך לעד... מלאכון,יש שם מי שישמור עלייך,ואם לא שם,אז...אני פה אשמור עלייך... לילה טוב

 

[מלאכון]

g99...

בוקר עכשיו, קראתי את התגובה אחרי לילה עם חלום אחד סוער... לא עליה. אני שמח שאני יודע שעכשיו יש עוד אחד ששומר עלי (יותר נכון-אחת). מתוקה, שיהיה לך בוקר מקסים, אני יודע שלי יהיה.

 

[ארבל מהכרמל]

געגועים משלי....

מול עיני גלים ושחפים, בדמיוני אהבה מגשים. האין זאת דמותך התמירה והיפה אשר מבין הגלים עולה וצפה? רואה אני דמות אישה מהממת ובנגוהות השמש על הים,נראית מפזזת, רואה אותה אלי רומזת, שומע אותה כאילו מבקשת. ימים רבים הייתה פנטזיה עבורי עד שהסכימה לממש עימי. מכיר את חיטובי גופה, כל קימור וסימן מלידתה. רק המחשבה כבר מסעירה וההגשמה מעל לכל בינה. כל נסיון להיזכר והגוף רוטט, כל נסיון לדמיין וכל איבר מתרגש. ועכשיו את רחוקה אלפי מילין, אין משיחין ואין נפגשים. הערגה והגעגועים מייסרים, את הנשמה הם הורסים. עוד ימים עד אשוב ואתקרב אך המרחק לא יתבטל,רק יתקצר. שנואך מבקש ממני להרחיקך ואנו,לעזאזל,מתי ניפגש???

 

[זגה]

אשליה

מה כואבת התנפצות חלום מתוק הבטת בי- בעניך בת צחוק לרגע חשבתי שראית דרכי הישר אל תוך ישות כאבי שצחוקך הוא חיבה, הבנה אמיתית מנסה לאהוב בלי לרצות מתנתי אך כרגיל כמו בכל אהבה בחיי חשפת פרצופך היישר בפניי כי אותו רגש עמוך ובלתי ניתן לתיאור במילים מתקיים רק בסקס אצלכם הבנים אני עוד כואבת אך למודת ניסיון מפנה עורף לכל מי שמחייך ראשון מנסה להחזיק, להיות חזקה עד שאפול בידי הרמאי הבא...