געגועים

[גחלילית זוהרת]

געגועים

כל כך רציתי לתהות בין השורות ולא מצאתי את העוז כל כך רציתי להשאיר כאן את מילותיי ולא מצאתי את הכוח. גלים באים ושוטפים... גאות ושפל - דממה. ואני כל כך רציתי - ולא ידעתי כיצד. כל כך רציתי לצעוק את כאבי, והוא נישאר אילם ומחריש ולא היה בי הכוח להכות שורשים. וראיתי וידעתי וניסיתי ונשברתי וירדתי למצולות - ועליתי. וטעיתי... ומאומה. וחשה ויודעת ורואה. ומחרישה כהרגלי, וסופגת לגופי ומחרישה - דממה. כל כך רציתי לצעוק את כאבי והוא נישאר אילם ומחריש.

 

[אורמור]

גחלילית יקרה..

אל תחרישי.. רוצים כאן ללטף את מילותייך.. ואם יש דרך..גם להקל כאבייך.. לא לצלול..לא לקמול.. בואי..כתבי נקשיב.. נהייה איתך.. לעיתים זה מקל.. נגעת בי גחלילית מטה אוזן לליבך.. אור

 

[*קסנדרה]

חזק ומשאיר חותם

גחלילית קשה לקרוא את שירייך ולעבור לסדר היום מיד. צריך זמן לעכל את עומקם וזמן נוסף להינות מיופיים. את כותבת יפה ובשפה עשירה ושוב נהניתי. קסנדרה

 

[גחלילית זוהרת]

...פשוט...תודה